ממן, גיורא

בן הזקונים של לורט וניסים. נולד ביום ל' בחשוון תשכ"ז (13.11.1966) בחיפה. משפחתו, שעלתה מהעיר מקנס שבמרוקו, התגוררה בקריית אתא ושם עברו על גיורא ימי ילדותו ונעוריו. גיורא החל ללמוד בבית-הספר היסודי "עצמאות" בקריה, המשיך בבית-הספר "רוגוזין" ולבסוף שילב לימודים עיוניים ומקצועיים בבית-הספר "אורט" בקריית שפרינצק במגמת חרטות. הוא היה עלם גבה-קומה וחסון, אתלט מצטיין שזכה בפרסים בטניס שולחן ובשחייה. הוא הוביל את קבוצתו, "אליצור" קריית אתא, להישגים בליגה לנוער בטניס שולחן. גיורא השתתף בקורסים למצילים, בצעדות רבות ובמבצעי התרמה שונים. הוא דאג לפתח את כושרו הגופני, ועסק במרץ בפיתוח-גוף ובהרמת משקולות. לפני גיוסו לצה"ל, עבד גיורא כחניך בבתי הזיקוק במפרץ חיפה, ומדריכו באותה תקופה מציין כי "כבר בימים הראשונים נוכחתי שזהו נער מוכשר לחרטות, ואכן הוא ביצע עבודות חרטות שונות בדיוק ובמהירות ראויה לציון… גם בלימודיו בבית-הספר צוין על הישגיו ובמבחן מעשי בחרטות מטעם משרד העבודה זכה לציון 100%!" גיורא עבר קורס נהיגה קדם-צבאי, וגויס לצה"ל במחצית דצמבר 1984. לאחר הטירונות, הוא השתלם בנהיגה צבאית ונשלח ללבנון. ביום י"ז באדר תשמ"ה (10.3.1985), נפל גיורא בלבנון בעת פיצוץ מכונית תופת ליד רכב ספארי שהוביל חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-הקברות בקריית אתא. הוא הניח אחריו הורים, שישה אחים וארבע אחיות. במכתב התנחומים, ששלח שר הביטחון, נאמר על גיורא: "היה חייל מצוין. הגיע ליחידה בתקופת הפינוי, סייע רבות בפירוק הסדנה והעברתה, תוך ביצוע עבודה במסירות ובתנאי מזג אוויר קשים. היה חברותי ומקובל על החיילים ביחידה". ואילו מפקדו ציין כי "גיורא היה חייל מלא מרץ וחיים, ביצע את תפקידו והמשימות שהוטלו עליו לשביעות רצון מפקדיו… גיורא היה חבר נאמן, ידיד אשר סייע לחבריו ותרם רבות ליחסי החברות בפלוגה ולשמירה על מוראל גבוה בסדנה. הוא היה אהוב ומקובל על כל חבריו". זכרו של גיורא הונצח בבית-כנסת בקריית אתא. בעלון בתי הזיקוק פורסם שיר לזכרו