ממון, משה

משה, בן סופי ז"ל ויצחק, נולד ביום ט"ז בשבט תרצ"ז (28.1.1937) בקרית חרושת. כשהיה בן שנה וחצי עברה משפחתו למושב כפר חיטים ושם למד בבית-הספר היסודי עד שהגיע לגיל תשע. אחרי-כן עברה המשפחה למושב בכפר נטר ושם למד בבית-הספר היסודי "הדסים". אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי "מקוה ישראל". משה היה תלמיד נבון וחרוץ, אהוד על מוריו ועל חבריו לכיתה. לדברי מחנכו בבית-הספר היסודי, היה ממושמע ובעל אופי טוב ונוח. הוא היה חובב ספורט, שיחק בכדורגל ובכדורסל ואף היה חבר בנבחרת הכדורעף של "הפועל" חיפה. מנעוריו היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ונטל חלק בפעולות השונות, שאורגנו לחברי התנועה. לאחר שעבר עם בני משפחתו לכפר נטר שליד נתניה, שם קיבלו בית וחלקת אדמה, משה התאקלם ואהב את החיים בכפר ואף נהג לעזור להוריו בעבודת האדמה. מטבעו היה אדם אופטימי, שמח בחלקו, ישר ומוכן תמיד לעזור לזולת. משה גויס לצה"ל בסוף ינואר 1955 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים ואחרי-כן נשלח לקורס קצינים. כשסיים את הקורס בציון מעולה, נשלח לשרת כמפקד מחלקת טנקים באחת מיחידות חיל השריון באזור הדרום. הוא השתתף במבצע "קדש" ולחם באזור אבו עגילה. על חלקו במבצע "קדש" זכה, יחד עם אנשי יחידתו, לציון לשבח מטעם מפקד גייסות השריון. בתום תקופת שירות החובה שלו בצה"ל התנדב לשרת עוד שנה בתנאי קבע. משה היה חייל ומפקד מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. הוא שימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובדיקנותו במילוי ההוראות שהוטלו עליו. כמפקד דאג לחייליו ולא הקפיד עמם בענייני משמעת. מאז ומתמיד היה מסור להוריו ודאג לשלומם. במשך כל תקופת שירותו השתדל שלא להדאיגם, הרבה לבקר בבית, והקפיד לטלפן ולכתוב מכתבים. מעולם לא התלונן על קשיים ואף לא סיפר על הישגיו. כשהשתחרר מהשירות הסדיר החל לעסוק בארגון חוגים פוליטיים לצעירים, ועבד כמפיץ ראשי של "ידיעות אחרונות" בחיפה. הוא נשא לאישה את חברתו אורה, ונולדו להם שני בנים. במלחמת ששת הימים השתתף כמפקד מחלקת טנקים בקרבות הפריצה ובכיבוש מוצבי קלעה-זעורה, ליד העיר קונייטרה ברמת הגולן. כתום הקרבות הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כיליד הארץ, בן מושב וקצין מסור ומצטיין בשריון, חינך את ילדיו לאהבת המולדת. בביתו נמצאו ספרים על חיל השריון, אלבומי קרבות וספרי גיאוגרפיה וידיעת הארץ. הוא הרבה לטייל עם בני משפחתו ונהג לחזור ולבקר באתרים היסטוריים ובמקומות שבהם התנהלו קרבות ידועים בהיסטוריה של עם ישראל. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אל אנשי יחידת המילואים שלו והשתתף בקרבות הבלימה ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) במהלך קרב נגד כוח סורי בצומת אל-על, נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אב ואח.