מלניק, פייבל

בן צביה ואלטר-חיים. נולד ביום ד' באלול תר"ץ (28.8.1930) בעיר פולטובסק שבפולין, שם עברו עליו ימי נעוריו. אימי מלחמת העולם השנייה עברו עליו בסיביר. לאחר מיגור הנאצים שהה תקופת-מה במחנה עקורים בגרמניה כחבר תנועת הנוער הדתי בני עקיבא. בשנת תש"ט עלה פייבל ארצה עם הוריו, המשפחה השתקעה בחיפה. הוא עבד בסולל-בונה. פייבל גויס לצה"ל בתחילת מאי 1952. תחילה הוצב לנח"ל, אולם עקב מחלת הוריו הועבר לבסיס חיל-הים בחיפה להיות קרוב אליהם. כעבור שנתיים שוחרר פייבל מהשרות הסדיר. בתעודת השחרור צוינה התנהגותו כ"טובה מאוד" והערכת מפקדיו היתה כי הוא "מסודר וממלא חובתו בנאמנות". לאחר השחרור רצה פייבל ללמוד הנדסת חשמל, אך התנאים בבית לא איפשרו זאת והוא החל לעבוד באיטליז (את מלאכת הקצבות למד מאביו). לימים הוא נשא אשה ופייבל דאג לפרנסת שתי המשפחות ולא חסך עמל ומאמץ כדי לעמוד במשימה זו. כאיש מילואים השתתף במערכות סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ועוטר באותות המערכה. לבסוף הוצב בהג"א. ביום י"ג באדר תשמ"ג (26.2.1983) נפל פייבל בעת שרותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות חוף הכרמל בחיפה. השאיר אשה, שני בנים, בת, אם ושתי אחיות