מלמד, עובדיה
בן אברהם וצפורה. נולד ביום ו' במרחשון תרצ"ד (24.10.1933) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "הכרמל" ולאחר-מכן למד בבית-ספר מקצועי ("מרכז מורים מוסמכים"). בראשית מלחמת-הקוממיות – והוא אז בן י"ד – הצטרף ל"הגנה" ושירת כמקשר. כן התנדב לעבודת-חפירות ליד רמלה. הוא התחיל ללמוד את מקצוע המסגרות אך לא התמיד בכך, כי נמשך לחיי-קיבוץ והוא יצא לאלומות; אף חזר העירה כדי לרכז עוד כמה מחבריו שיצאו אתו למשק. זמן מועט לאחר-מכן עזבה החבורה את אלומות ועברה לגשר-הזיו. אחרי גיוסו לצה"ל, באוגוסט 1951, במסגרת נח"ל היה מקומו שוב בגשר-הזיו. החיים במשק קסמו לו והוא נשא את נפשו להמשיך בחייו הפרטיים בתוך אוירה זו. אך הוא לא זכה לכך, כי ביום כ"ה במרחשון תשי"ג (13.11.1952) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. "דברים לזכרו" הוצאו על-ידי חבריו הקרובים.