מלמד, מנדל (מישה)

בן פרומה וישראל, נולד ביום ל' בסיוון תש"ח (7.7.1948) בעיר פוניבז' שבליטה (ברית-המועצות לשעבר). מילדותו בלט מישה ביפי תוארו, ביושרו ובאופיו השקט והנוח. לאחר שסיים בית-ספר יסודי בארץ הולדתו, נרשם לתיכון, אך לא סיימו. בגיל 15 החל לעבוד כמסגר במפעל ענק, שהעסיק 5,000 עובדים, והמשיך ללמוד בתיכון-ערב, כשמגמתו להגיע לתואר מהנדס. במקביל למד מנדל בבית-ספר למוסיקה. הוא ניגן בכינור ובאקורדיון והיה חצוצרן בתזמורת המפעל. מנדל נתקבל לטכניון, סיים בהצלחה את לימודיו וזכה בתואר הנכסף. הוא נשא לאשה את אסתר ואימץ את בתה אלה. המשפחה עלתה ארצה בשנת תשל"ב. תחילה השתקעו בדימונה, אולם כאשר מצא מנדל עבודה במפעל "מרכבים", עברה המשפחה לפתח-תקוה, שם נולד בנם הבכור – דני. מנדל גויס לצה"ל בסוף מרס 1974 ולאחר טירונות מקוצרת שוחרר והוצב לשרות מילואים בחיל-הנדסה. בהמשך דרכו המקצועית נתקבל מנדל לעבודה ב"תדיראן", שם מצא כר נרחב לכישוריו וליוזמותיו. הוא עבר קורסים והשתלמויות, כמו תכנון תרמי לציוד אלקטרוני, מערכות הידראוליות ועוד, וקודם לדרגת ראש מדור. על תרומתו המקצועית לחטיבת האלקטרוניקה ב"תדיראן" זכה לתעודת הערכה ולבונוס כספי נכבד. חבריו לעבודה ציינו בהערכה את יכולתו המקצועית הגבוהה. הוא דרש הרבה מאחרים אבל קודם כל מעצמו. מוסר העבודה הגבוה שלו הכתיב לו עמידה בלוח זמנים, דיוק, רמת ביצוע ואיכות גבוהים ונכונות להשקיע את כל-כולו כדי לעמוד בהתחייבויות הנדרשות. מאוחר יותר העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למושב אלפי-מנשה בשומרון שם נולד בנו השני – גלעד. מנדל התמסר לטיפוח ביתו החדש ולטיפול במשפחתו. מדי פעם נקרא לשירות מילואים ולדברי מפקדיו היה חייל טוב, שהתנדב תמיד לביצוע משימות. ביום י"ח בניסן תשמ"ה (9.4.1985) נפל רב-טוראי מנדל בקרב בלבנון במבצע שלום הגליל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. השאיר אישה, בת מאומצת, שני בנים, הורים ואחות. במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו הישיר כי "רב"ט מנדל מלמד הצטיין בצניעות ובשקט. היה רציני בביצוע תפקידו והיה חביב על חבריו". היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון נטעה עץ על שמו ביער המגינים. משפחתו הוציאה לאור חוברת זיכרון, ובה תולדות חייו של מנדל וקווים לדמותו