מלמד (מועלם), יואב

בן שמעון ורחל. נולד אור ליום ד' בשבט תשי"א (10.1.1951) בטבריה ולמד בבית-הספר היסודי במקום. למרות תנאי חייו הקשים והמגורים הלא נוחים, היה אחד התלמידים בכיתה שהגיעו להישגים טובים מהממוצע. יואב היה חבר קבוע במועדון הנוער של השכונה, השתתף בכל הפעולות, ואף הקדיש מזמנו הפנוי לקריאה ועיון בספרייה. הוא אהב מאוד חיים וחברה, השתדל שלא להיעדר מהפעולות החברתיות של בית-הספר (טיולים, מסעות, מסיבות וטקסים). לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי הלך לבית-הספר התיכון העיוני שבמקום. כאן נקלע לראשונה לחברת תלמידים בני-גילו יוצאי בתי-ספר שונים. למרות קשיי הקליטה הראשונים, מצא יואב את מקומו והשתלב עד מהרה במסגרת החדשה. את רוב זמנו הקדיש ללימודים, גם בבית-הספר וגם בבית בהכנת השיעורים, אך מצא זמן גם לעניינים אחרים, ביחוד לספורט בכלל ולכדורגל בפרט. הרבה מזמנו הפנוי הקדיש לכדורגל, ולא כצופה בלבד, אלא בפעילות מעשית ועד מהרה נקלט בקבוצת הנוער, ומדריכיו-מאמניו הכירו מיד בכשרונותיו. יואב השתתף בתחרויות שונות וזכה לעתים בתעודות הוקרה, ששמר עליהן מתוך צניעות. בעיניו הייתה חשובה הסיבה שבגללה קיבל את התעודה, ולא התעודה עצמה. לקבוצה המקומית, "הפועל טבריה", היו שעות גדולות ואלו היו השעות היפות ביותר של יואב. יואב כיבד את מוריו ואת מחנכיו. הוא היה יפה-נפש, טוב-לב, נוח ואהוב על הבריות. הוא ידע לקבל הכל בחיוך ובאהבה. כאשר סיים בהצלחה את לימודיו בבית-הספר התיכון ציפה ליום שילבש מדי צה"ל, אלא שבגלל שבר בידו נאלץ לדחות את הגיוס בחודשים ספורים. יואב גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1969 והוצב לחיל הקשר. בחיל זה עשה שישה חודשים מלאי סיפוק והנאה מהפעילות השוטפת ומעצם התפקיד שמילא. אור ליום ב' באלול תש"ל (3.9.1970), נפטר ממחלה בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שבעיר מולדתו, טבריה. אחרי פטירתו הוצאה לאור חוברת הנצחה לזכרו, בשם "יואב".