fbpx
מלמד, איתן

מלמד, איתן


בן רחל ואבנר. נולד ביום ו' בחשוון תשכ"ו (1.11.1965) בגבעתיים. כאן למד בבית-הספר היסודי 'בורוכוב' ולאחר-מכן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש דוד קלעי. כשהיה איתן בן שש נתגלה כמחונן ונשלח לחוגים לנוער שוחר אמנות ומדע באוניברסיטת תל אביב, שם למד שנתיים, לאחר-מכן, כשהיה בכיתה ד' הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד' בגבעתיים. הוא התחיל את דרכו בתנועה כחניך, המשיך כמדריך וסיים כרכז שכבה. איתן היה מקובל ואהוב על חבריו ועל חניכיו, והיה אחראי ומסור לתפקידו. הדבר נתגלה בטיולים ובארגון אירועים, שנטל בהם חלק פעיל מאוד. גם לאחר שהתגייס לצה"ל נהג להתייצב בקן ולוודא שהכל כשורה. הוא היה פעיל גם בתחום הספורט. בכיתה ח' ייצג את בית-ספרו בתחרות ריצה ארצית במכון וינגייט, והוא גם אהב לשחק כדורגל. עוד תחום שאהב היה המוזיקה. הוא למד חמש שנים בקונסרבטוריון בגבעתיים, אהב להאזין למוזיקה ואף ניגן בגיטרה באוזני חבריו. בזמן שנותר עד לגיוסו לצה"ל עבד במחלקת התרבות של עיריית גבעתיים. איתן היה שקט וצנוע, ובכל זאת הטביע את חותמו על סביבתו. כך היה בבית-הספר בתנועה ובצבא. הוא גויס לצה"ל בשלהי ינואר 1984 והתנדב לקורס טיס, אך לאחר זמן-מה הועבר אל חיל ההנדסה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס פלסים וסיימו בציון מעולה, נשלח לקורס קצינים. מספר מפקדו, גיורא: "איתן נראה לי בחור שקט מאוד עד לתרגיל הראשון שביצע. זה היה בלילה. אני זוכר שלקח איתו בשקט-בשקט את כל הפלוגה בנתיב הליכה שהיה קשה מאוד. כמעט מבלי לדבר הנהיג אותם לתרגיל שהיה מהטובים שידענו". הוא סיים בהצלחה את קורס הקצינים והתחיל קורס משלים לקציני חיל ההנדסה הקרבית. ביום כ"ו באב תשמ"ה (13.8.1985) בעת פעילות מבצעית בשדה מוקשים בצפון רמת הגולן, נפל איתן בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הניח הורים ושתי אחיות – יפית ויעל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם איתן ז"ל ניחן בכושר מנהיגות מעולה, שניכר במשימות שהוטלו עליו, אותן ביצע בהתמדה ובמסירות רבה. חריצותו הרבה נתגלתה בכל שטח אשר נטל בו חלק. הוא היה מקובל ואהוד על חבריו". זכרו של איתן הונצח במקומות שונים: חבריו מחיל הנדסה קראו על שמו את מועדון הקצינים שהוקם בבסיסם. בבית 'הנוער העובד והלומד', שבו היה חניך ומדריך, הוקמה ספרייה על שמו, ובספרייה העירונית בגבעתיים הוקמה פינת האזנה לילדים הנושאת את שמו. אמו הקדישה לזכרו את ספר שיריה "ולא עוד", אשר ראה אור בהוצאת "ספרית הפועלים" ובעריכת נתן יונתן

כובד על ידי

דילוג לתוכן