מלל, שמואל

בן זקונים להוריו שלמה ואסתר. נולד ביום י"ג באב תש"א (6.8.1941) בירושלים. דור רביעי בארץ. למד בבית-ספר יסודי של "אליאנס" וסיים את לימודיו היסודיים ב"תחכמוני". נער חרוץ היה ושקדן, ער ונכון לכל פעולה חברותית. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם ברנדייס, כי אהבת העמל ותחושת עבודת-הכפיים אשר בה ניחן הובילה אותו לבית-הספר הזה ותמיד היה מספר בהתלהבות ובאהבה על לימודיו המקצועיים. התמחה במכניקה עדינה ועבד במשרד הבטחון בחיפה. השתייך לחברה להגנת הטבע. בנובמבר 1960 גויס לצה"ל ושירת בחיל-האויר. לאחר תקופת הכשרה קצרה נתמנה כראש- צוות במוסך לתיקון מטוסים. לאחר-מכן היה יוצא מדי פעם למילואים ושירת כקשר בחיל-התותחנים. רוח של חברות טובה היתה בו ורצון נאמן של התעניינות בזולת ואהבה לו. היה קשור מאד לבית ודאג לשלומם ולטובתם של ההורים. במילואים היה גם במלחמת ששת הימים. חברו-לשורה כותב כי אחרי שהיה בין לוחמי ירושלים ושחרור העיר העתיקה הובהל צפונה כדי לזכות בכיבוש הרמה הסורית ושחרורה, וביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), נפל בקרב שנערך על הרמה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בקרב "התגלה כלוחם נועז המוכן לכל תפקיד, אמיץ וגאה כחבר וידיד המוכן לעזור לחברו בשעת קרב ומנוחה, כאיש-צוות במלוא משמעותו של מושג זה", כפי שידידו מפקדו כותב במכתב- התנחומים למשפחתו אחרי שנפל. הוא מסיים את מכתבו בפיסקה זו: "רק שרשים עמוקים בקרקע ואהבה למולדת מבליטים ברגעי-שיא של קרב את האדם, את הלוחם. בתור שכזה זכיתי להכיר את בנכם שמואל".