מלכי, שבתאי
בן נגולה ומרדכי. שבתאי נולד בכ"ג בטבת תשי"ז (27.1.1957) במושבה מגדל שעל גדות הכינרת. הוא למד בבית הספר היסודי בטבריה. את לימודי התיכון סיים במרכז הנוער טבריה, שם למד את מקצוע הנגרות. משפחתו של שבתאי מספרת שהיה ילד לבבי, חם, רגיש ותלמיד מצטיין. הוא אהב ספורט ומוזיקה. בחודש אוגוסט 1974 התגייס שבתאי לשירות החובה בצה"ל ועשה שירותו נאמנה. שבתאי אהב את מקצוע הנגרות. לכן, לאחר שהשתחרר משירות החובה בספטמבר 1977, הקים נגריה בבית הוריו, ובה עבד ועזר לפרנסת המשפחה. כשנה ומחצה לאחר מכן, בחודש פברואר 1979, התנדב שבתאי לשירות הקבע במשמר הגבול והוצב לשרת כלוחם במגזר החקלאי בגזרת ירדן. במהלך שנת שירותו הראשונה נפגע שבתאי בשתי תאונות דרכים, ולאחר סדרת טיפולים התאושש וחזר לשרת במסלול הלוחמה. בשנת 1980 נפגע בתאונת דרכים בפעם השלישית ובאורח קשה. שבתאי אושפז ועבר סדרת טיפולים וניתוחים שבסיומם דרש בכל תוקף לחזור ולשרת, למרות מוגבלותו, בתפקיד מבצעי, אולם מבוקשו לא ניתן לו והוא הועבר לשרת בתפקיד מנהלי בפלוגה כ"א, תפקיד שהתאים למצבו הגופני. במלחמת שלום הגליל הועברה הפלוגה לשרת בלבנון. שבתאי דרש בכל תוקף להיות עם היחידה, למרות שמצבו הגופני אפשר לו להישאר בעורף. מבוקשו ניתן לו והוא הצטרף ליחידתו. בטרם נפגע בגופו, מפקדיו של שבתאי העריכוהו כשוטר המבצע תפקידו בצורה טובה מאוד. לאחר הפציעה – העריכוהו אף יותר. כולם הרגישו ברצונו העז להשתקם, ולהשתלב במסגרת היחידה בצורה הטובה ביותר. תמיד טען שיגיע היום שבו ישוב למסלול המבצעי כבתחילת דרכו במשמר הגבול. אבל היום הזה בושש מלהגיע. שבתאי נישא לתחיה. הם התגוררו ליד בית הוריו במושבה מגדל, ועם לידת בנו בכורו עברו להתגורר בטבריה. לאחר זמן מה נולד בנו השני. שבתאי רצה עד מאוד להקים משפחה גדולה, לדבריו כדי להוסיף חיילים למדינה, אולם מזלו לא שפר עליו, ופציעותיו בתאונות הדרכים פגעו בתהליך. רעייתו תחיה עמדה לצידו בכל תקופת האשפוזים והטיפולים שלאחר תאונות הדרכים, וסייעה לשיקומו ולהחלמתו. שכניו מספרים כי שבתאי היה שכן למופת והשתדל בכל מאודו לסייע לכל אחד. רב-שוטר שבתאי נפל באסון צור השני. במהלך מלחמת שלום הגליל, בזמן שצה"ל פעל כנגד ארגוני אש"ף והחיזבאללה בלבנון, פעל מג"ב בשיתוף פעולה עם השב"כ במיגור קיני מחבלים בעיר צור. הלוחמים שוכנו במתקן שהיו בו שני מבנים בני שתי קומות. ביום שישי כ"ח בחשוון תשמ"ד (4.11.1983) בשעה 06:00 בבוקר פנה טנדר שברולט מכביש ראש הנקרה – צור לעבר המתקן, שהיה מוקף בסוללת עפר ובגדר היקפית ואובטח בשמירה מתמדת. הטנדר שנסע במהירות עורר את חשדו של המקלען והוא פתח לעברו באש. שומר נוסף שהבחין במתרחש פתח אף הוא באש לעבר הרכב החשוד. למרות האש פרץ הטנדר את שער הכניסה למתקן ונכנס בין שני המבנים. הנהג המתאבד הפעיל את 500 קילוגרם חומר הנפץ שהיו ברכב וגרם לקריסת המבנים. במקום נהרגו כשישים איש ובהם עשרים ושמונה אנשי מערכת הביטחון. שבתאי היה בן עשרים ושש בנפלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין במגדל. הותיר אישה, שני בנים, הורים וארבעה אחים ואחיות. מפקדיו של שבתאי ספדו לו: "זמן רב יעבור עד שנתרגל לכך שמקומו של שבתאי נפקד מאתנו ולא נראה אותו עוד בנופה של פלוגה כ"א. למרות מגבלותיו כתוצאה מפציעה בתאונת דרכים חזר והמשיך לשרת ביחידה מבצעית, דבר המעיד על תכונותיו החיוביות"