מלכה, רונן-ויקטור

בן ריימונד וארמנד. נולד ביום י"ד בתשרי תשכ"ז (28.9.1966) במגדל העמק. למד בבית-הספר היסודי 'גיורא יוספטל' במגדל העמק. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רוגוזין' שבמקום. כשהיה בן שבע, ערב מלחמת יום-הכיפורים, נפצע רונן בראשו וברגלו מרסיסי טיל סורי שפגע במגדל העמק. למרות פציעתו לא נשברה רוחו ואף לא נותרה בו נכות רפואית או נפשית, מלבד צלקת קטנה בראשו, שהזכירה תמיד את שעבר עליו ביום-הכיפורים. על תקופת לימודיו מעיד מנהל בית-הספר התיכון: "בבית-הספר היה רונן מוכר לכל כנער מלא שמחה, בעל חוש הומור, המתייחס לחבריו ולמוריו בחיוך מתמיד. לעתים מעורב במעשי קונדס. אני זוכר את האווירה הנעימה שהשרה סביבו. חבריו ידעו תמיד שאפשר לסמוך עליו, ולכן נרתם להרבה משימות חברתיות". רונן היה אהוב מאוד על חבריו, כפי שזוכרת מורתו: "תמיד היה עומד במרכז ומסביבו ילדי הכיתה צוחקים מסיפוריו". הוא היה חבר במועצת התלמידים של בית-ספרו, מעורב ובעל דעה עצמאית. רונן היה חובב ספורט ושיחק כדוריד בקבוצת 'הפועל מגדל העמק'. הוא אהב לעסוק בדיג, בירי ובנהיגה, והיה לו אוסף של בולים מיוחדים. הוא אהב לעזור לזולת. תמיד התנדב לעזרת משפחתו בבית ובמקום העבודה, ואף לעזרת השכנים וחבריו. רונן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1985 ושוב התגלו בו האכפתיות וההתנדבות. הוא העלים את דבר פציעתו בתקופת הילדות, כי שאף להיות חייל קרבי. ואמנם, הוא הצטרף לחטיבת גולני. לאחר הטירונות השתלם בקורס צלפים וסיימו בהצלחה ובהצטיינות. רונן התאקלם בחטיבה והיה גאה בהשתייכותו לשורותיה. מסירותו ואהבתו לצה"ל ולחטיבת גולני חדרו לבית ולכל פינה שאליה הגיע. ביום י"ח באדר א' תשמ"ו (26.2.1986), באזור מר-ימין שבדרום לבנון, מצפון ליישוב זרעית, נפל רונן הי"ד בקרב נגד מחבלים, והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין במגדל העמק. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות – איריס ואפרת. במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון יצחק רבין: "הרשו נא לי להשתתף באבלכם בהילקח מכם רונן ז"ל. רב-טוראי רונן מלכה ז"ל נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל באזור מר-ימין שבדרום לבנון בחילופי-אש עם חוליית מחבלים. רונן ז"ל שירת בחיל הרגלים. הוא נפגע בשעתו מירי טיל לעבר מגדל העמק. חרף הפגיעה התנדב לגולני, שימש כצלף והתבלט ביחידתו כחייל, כלוחם וכמנהיג. רונן היה אהוד על כל מי שהכירו. זכרו של רב-טוראי רונן מלכה ז"ל הוא קודש ונצרנו בלבנו בגאון". כתב מפקדו: "רונן ז"ל היה אהוב על כולנו. חייל למופת, ממושמע ומקצועי מאוד. הוא היה צלף במחלקתו והיה בעל מקצוע מעולה שאהב את חבריו ואת יחידתו והיה אהוב עליהם. הוא היה המנהיג בה"א הידיעה במחלקתו ומותו היכה את כולנו בהלם וקשה לנו לעכל את האבידה הקשה. אשריכם שזכיתם לגדל בן כזה לתפארת, ומי יתן ומן השמיים תנוחמו". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת 'אור-העמק' במגדל העמק, וחבריו ומחנכיו הוציאו לאור חוברת ובה דברי חברים על דמותו. הם גם סייעו בהפעלת תוכנית הרצאות לזכרו, בערב חנוכה בכל שנה בנושא גבורת ישראל בבית-הספר התיכון שבו למד