מלכה, ליעוז

בן ציפורה ורפאל. ליעוז נולד בנהרייה בכ"ה באב תשל"ו (21.8.1976). ב-1994 סיים ליעוז את לימודי התיכון במגמה העיונית בבית הספר "אורט דרסקי" בעכו, עיר מגוריו, והיה בעל תעודת בגרות. את שירותו הצבאי עשה כלוחם בגדוד ההנדסה הקרבית ושימש גם כמש"ק קשר של הגדוד. הוא השתחרר בתום השירות בדרגת סמל-ראשון. ב-4.8.1998, עם שחרורו משירות החובה, התגייס ליעוז למשטרת ישראל. הוא שימש כשוטר ביס"מ גליל. בזכות הרצינות והאחריות שגילה, וההקרבה שהיה מוכן לעשות כשהיה הדבר נחוץ, מונה למפקד צוות, והמליצו עליו לקורס קצינים. בשמונה שנות שירותו במשטרה הגיע ליעוז לדרגת רב-סמל ראשון בזמן די קצר. הוא יצא ללימודים במסלול טכנאי תעשייה וניהול ועשה גם כמה קורסים כדי להעשיר את השכלתו הכללית. ליעוז התעתד לצאת לקורס הקצינים, הוא כבר עמד בכל הוועדות שלפני הקורס, ובמבחן הכושר. אחרי קורס הקצינים תכנן ללמוד לתואר הראשון. חבריו מספרים שליעוז שאף תמיד לעשות את הטוב ביותר ולהיות בין המובילים. זאת הייתה דרכו הן במשטרה והן בתחביביו, גלישת גלים ורכיבה על אופנועים. רב-סמל מתקדם ליעוז נפל בעת שירותו בז' בניסן תשס"ה (16.4.2005). בן עשרים ותשע היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בנהרייה. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. חבריו של ליעוז ספדו לו: "ליעוז, לכל איש שהכרת השארת משהו ממך, בין אם אלה היו מילה או משפט, חלום או סיפור מעניין שקרה לך, אפילו סתם חיוך של הזדהות או הבנה. כל מי שהכיר אותך קיבל ממך משהו ללכת איתו הלאה, מעין חיזוק בלתי מוסבר. תמיד נזכור אותך כפי שהיית. בלבנו תישאר צעיר לנצח".