מלכה, חנניה

בן אסתר ויעיש. חנניה נולד במרוקו בכ"ב באב תשי"א (24.8.1951). הוא היה הבן הרביעי במשפחת מלכה, משפחה המונה תשעה אחים ואחיות. שמונה מהילדים נולדו במרוקו והתשיעי נולד בישראל. את לימודיו החל חנניה בבית הספר היסודי "אליאנס" במרוקו. חנניה עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1963. לאחר עלייתם ארצה המשיך את חוק לימודיו בבית הספר "ישורון" באשקלון. חנניה היה ילד אהוב על משפחתו ועל חבריו, הוא עזר לאמו בעבודות הבית, בקניות ובגידול הילדים. עזרה לזולת הייתה תכונה מרכזית באופיו. טוב לבו וחביבותו היו לשם דבר בקרב חבריו באשקלון. אהבה מיוחדת רחש להוריו ולבני משפחתו, שהיו יקרים לו מכול. ב-1970 התגייס חנניה לצה"ל ושירת בנח"ל, בגדוד 50. לאחר סיום השירות בצבא, ב-21.5.1975, התנדב חנניה לשירות במשמר הגבול. בתחילה שירת חנניה בפלוגה י"ד, וכבר ב-10.6.1975 שירת בפלוגה כ"ג כלוחם. לאחר סיום קורס טירונים קבע בבית הספר החילי של מג"ב בבית חורון הוצב בפלוגה י"ג, ושם שירת עד יום מותו. חנניה אהב מאוד את שירותו במג"ב. מפקדיו מעידים עליו שהיה לוחם בעל תכונות אופי מצוינות והתנדב לכל משימה, מעבר למחויבות של לוחם מן השורה. ב-22.1.1976 השתתף חנניה בסיור ממונע שגרתי, ולפתע ראייתו היטשטשה. הוא הופנה לבית החולים באשקלון ואושפז לטיפול רפואי. מאז הלך מצבו והחמיר. במשך כשנה היה בטיפול רפואי במסגרות שונות, עד למותו בכ' בטבת תשל"ז (10.1.1977). שוטר חנניה נפל בעת שירותו. בן עשרים ושש היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי באשקלון.