מלכה, חיים

בן זוהרה ואהרון, נולד ביום ל' בסיוון תש"ך (25.6.1960) בקזבלנקה שבמרוקו. כשהיה חיים כבן שנתיים, עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בדימונה. בעיירה הדרומית רכש חיים השכלה יסודית בבית-הספר "אפיקים", שבו למד שש שנים. אחרי כן, הוא עבר לחטיבת-הביניים הדרומית בדימונה והשלים את לימודיו היסודיים. הוא היה חניך במועדון הנוער המקומי, והרבה לעסוק בספורט. חיים היה חבר ורע למופת, מוכן לעזור לזולת ולסייע ככל שנתבקש. חבריו הרבים אהבוהו וביקשו את קרבתו. לאחר שפרש מבית-הספר, החל חיים לעבוד למחייתו. כשנתיים ימים הוא עבד כחשמלאי בניין בדימונה, ובמהלך עבודתו התמחה במקצועו והיה בקי בכל תחומיו. לאחר מכן, עבד חיים בעבודות שונות, עד למועד גיוסו לצה"ל. חיים גויס לצה"ל במחצית מאי 1978, והוצב בחיל-התחזוקה. לאחר סיום הטירונות הוא נשלח לקורס נהיגה, ובסיומו הוסמך לנהוג במשאית כבדה. לאחר הקורס נשלח חיים ליחידת הובלה, ושימש בה כנהג. ביחידתו הכירוהו הכול כחייל טוב, מסור ואחראי. מפקדיו העריכו אותו וסמכו עליו, שיבצע כל פקודה בצורה הטובה ביותר. על חבריו ליחידה היה חיים אהוב בזכות אופיו הטוב, מזגו הנעים ויחסו הלבבי אליהם. הוא קנה לו ידידים רבים במהלך שירותו, וכולם זוכרים אותו לטובה. ביום כ"ו בתשרי תש"ם (17.10.1979), נפל חיים בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בדימונה. הוא הניח אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נפילתו כתב מפקדו למשפחה: "… חיים היה עמנו מתחילת 1979, ובתקופה זו למדנו להכירו היטב. הכרנוהו כחייל וכאדם. הוא היה חבר לכולנו, ישר מסור ונאמן במשך כל שירותו. הוא אהב את עבודתו, התמסר לה, והצליח בה. אנו אנשי היחידה, שכה חיבבנוהו והוקרנוהו, משתתפים בצער המשפחה. לחלל שנוצר בלב כולנו אין ממלא…" משפחתו הנציחה את שמו בבית-הכנסת בדימונה.