מלוכין, יעקב (ישה)

בן חנה ושמעון. נולד בשנת 1915 בעיר באקו, רוסיה. יעקב למד בבית ספר עממי בעירו. בשל החמרת המצב הכלכלי בכלל והיחס הקשה ליהודים בפרט, ברחה המשפחה לאיראן ולאחר שהיה של מספר שנים הצליחה לקבל היתר עליה (סרטיפיקאט) והגיעה לארץ-ישראל בדרך-לא-דרך אחרי שעברו את עיראק, בשנת 1935. המשפחה השתקעה בגבעתיים ויעקב החל לעבוד כחרש עץ. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נענה יעקב לקריאת מוסדות הישוב והתנדב לצבא הבריטי. הוא הוצב ליחידת נהגים עברית 462 בחיל התובלה. היחידה שירתה במצרים ובמדבר המערבי. בשלהי אפריל 1943 התרכזה בנמל אלכסנדריה שיירת אניות גדולה שמגמת פניה מלטה, על מנת לסייע לכוחות בעלות הברית בפלישה לסיציליה. יעקב ואנשי יחידתו עלו על ה"ארינפורה" ששייטה בראש השיירה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) גילה את השיירה מטוס סיור גרמני שהזעיק למקום מפציצים גרמניים. ה"ארינפורה" ספגה פגיעה ישירה וטבעה יחד עם 140 מאנשי היחידה ויעקב ביניהם. השאיר הורים ואח. זכרו מונצח ב"ספר ההתנדבות", ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו, בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי וב"חוברת לחייל" שיצאה במלאת שנה לאסון. לזכר טבועי האניה הוקמה על הר הרצל בירושלים אנדרטה דמויית אניה ולמרגלותיה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע