מלבסקי, שלום

בן אסתר ואברהם, נולד ביום ה' באלול תרצ"א (18.8.1931) בירושלים. למד בגן-ילדים, בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ובכיתה ו' הצטרף לשבט "הצופים" על שם נטר, שבו שימש גם כמדריך, ולבסוף – בבית-הספר התיכון בבית הכרם. הוא הצטיין בנועם הליכותיו, בכשרון הביטוי (היה כותב יומן) וכן בלימודים ובספורט. עסק בצילום (הוא מקצוע הוריו) והצטיין בו. היה בדעתו לנסוע אחרי שתי שנות השירות לחוץ-לארץ, להשתלם בצילום צבעוני וקולנועי ולחזור לארץ ולפתח בה מקצוע חדש זה. הוא הצטרף לגדנ"ע בירושלים ועם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס גיוס מלא, על אף גילו הצעיר שלא חייבו לכך, והוא לא נח ולא שקט עד שהועבר ליחידה קרבית. שלום לחם בירושלים ובסביבותיה (צפון ים-המלח, רמת רחל, מקור חיים, בית הכרם) וגם השתתף בליווי שיירות. עם השיירה האחרונה ירד לגוש עציון אשר ממנו שוב לא חזר. הוא הופקד עם כיתתו על המשלט הרוסי (משלט המנזר) הצופה ושולט על דרך חברון-ירושלים. נקודה זו היתה הקשה והמסוכנת בנקודות הגוש. כאן עמדו המגינים בקרבות מתמידים עם אויב מטריד ועם תחבורה ערבית אשר נותקה על-ידם. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), יום ההתקפה הכבדה של הלגיון הערבי על הגוש, נפל שלום על משמרתו בהגינו על חבריו, עוד בטרם מלאו לו 17 שנה. בשעה שטיפל בפצוע אשר הוציאו משדה הקרב וסיכן בשל כך את חייו, היו דבריו האחרונים אל חברו: "אתם תיסוגו במהירות האפשרית, כי בעוד 8-10 דקות ישתרר כאן שקט; אין לי כדורים ב'ברן'. היסוגו! אני נשאר בעמדתי ואחפה על נסיגתכם". לאחר שנפל הועלה לדרגת סגן. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.