מכלוף, יוסף

בן יששכר ומיסה. נולד ביום כ"ח באייר תשי"ט (5.6.1959) בבנימינה. יוסף היה הילד השישי במשפחה, שעלתה בשנת 1951 מטריפולי, ואחריו נולדו שישה ילדים נוספים – בסך-הכול שבעה בנים וחמש בנות. מצב משפחתי מיוחד זה, כאשר שכרו הדחוק של האב לא היה בו כדי לספק את הצרכים היסודיים המרובים, הטביע את חותמו על חייו הקצרים של יוסף; שכן, הדאגה לשלום משפחתו וקיומה היתה תמיד בראש-מענייניו. יוסף עשה שמונה שנות-לימודים יסודיים בבית-הספר 'הנדיב' שבבנימינה. מורו מעיד עליו, שנמנה עם התלמידים המצטיינים בכיתתו ואהב מאוד את מקצועות הקודש: תנ"ך ותורה שבעל- פה. בפנימייה הדתית 'בית שמואל' שבחדרה למד גם מקצועות טכניים. אך, כעבור שנתיים, החליט להפסיק את הלימודים ולהירתם לעזרת המשפחה. מאז ועד גיוסו לצה"ל עבד יוסף בכל עבודה מצויה, ובלבד להביא פת-לחם לאחיו ולאחיותיו הקטנים. גם לאחים-לצרה שלא מבני-משפחתו עזר – אם לא בחומר הרי בעצה נבונה ובהדרכה. את שעות-הפנאי שלו הקדיש יוסף לספורט. במיוחד הלהיבו הכדורגל, אבל הוא עסק גם בכדורסל ובמירוצים. יוסף עבר קורס-נהיגה קדם-צבאי, ובסוף אוקטובר 1977 גויס והוצב לחיל-השריון. לאחר אימוני-הטירונות הבסיסיים עבר קורס מקצועי בחיל והתחיל לשרת כנהג משא-כבד. הוא היה חייל מסור, שהשתדל לנטוע מוטיבציה לשירות נאמן גם בקרב חבריו. במסגרת עבודתו המקצועית נשלח יוסף לתרגיל צבאי ברמת הגולן, והוא נפל במילוי תפקידו ביום כ"ו באלול תשל"ח (28.9.1978). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבבנימינה. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסי שירת ביחידתנו שבעה חודשים לערך לאחר שירות בסיני. בפרק-זמן זה למדתי להכירו ולהעריכו כחייל שקט, מסור וישר, שידע תמיד לבצע את המוטל עליו ברצינות ובאורח חיובי. למדתי גם להכיר את הצדדים האנושיים שבו. יוסי נתגלה לעינינו, מלבד היותו חייל טוב, גם כאדם נוח, כבן מסור ודואג להוריו ולבני-משפחתו".