מי-טל, אמיר
בן רבקה ודוד. נולד ביום כ"א בתשרי תש"ך, ערב שמחת תורה (23.10.1959) בחדרה. בן בכור להוריו, למד בבית-הספר היסודי 'אחד-העם' בעיר הולדתו. בהיותו בן ארבע-עשרה בחר במסלול לימודים ובאורח חיים צבאי ונרשם לפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה. בתום לימודיו, באוקטובר 1977, גויס לשירות חובה בצה"ל. את מסלול הטירונות עבר בסיירת גולני, אחר סיים קורס מפקדי כיתות וקורס קציני חי"ר. את כל מסלולו הצבאי עשה בגולני, בכל תפקידי הפיקוד: מפקד מחלקה, קצין מבצעים, מפקד פלוגה, חונך ממ"פים, סגן מפקד גדוד, מפקד סיירת גולני ומפקד גדוד 'ברק'. במלחמת שלום-הגליל היה מפקד פלוגה מסייעת של גדוד 'ברק', שספגה אבדות כבדות במבואות ביירות. במהלך מלחמה זו החליט להמשיך את דרכו בשירות צבאי. בשנת 1985 יצא לקורס מתקדם של מפקדי חיל הרגלים בארצות-הברית. בשובו נתמנה לשרת כמפקד 'סיירת גולני', תפקיד שאהב ביותר ומיצה בו את מיטב יכולתו. ב- 1988 יצא לשנת לימודים באוניברסיטת בר אילן, בחוגים להיסטוריה וליחסים בינלאומיים. בשובו נתמנה למפקד גדוד 'ברק' בגולני. אמיר נפל בקרב ביום א' בטבת תשמ"ט (9.12.1988) באזור דמור בלבנון, בפשיטת כוחות צה"ל על יעדי מחבלים, כמפקד אחד הכוחות. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים, אחות ואח – מיכל ושי. שר הביטחון יצחק רבין כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה על אמיר, שהוביל את פלוגתו במלחמת שלום-הגליל בהצטיינות ואשר בעת ששירת כמפקד סיירת גולני היה אהוב ונערץ על חייליו – מפקד ללא חת, מקצועי, אמיץ ומאמין בדרכו, מלא שמחת חיים פורצת, רגיש לנעשה בסביבתו וקפדן בביצוע משימותיו, בעל רוח התנדבות, מסירות ללא גבול ומעל לכול אדם למופת.
