מישאל, אופיר
בן רחל וגיורא, אח לאיתמר ושרית. נולד ביום ז' בתמוז תשמ"ב (28.6.1982) בבית-החולים 'סורוקה' בבאר שבע. ינקותו עברה במצפה רמון. אופיר נקרא על שם הישוב אופירה שפונה אותה עת מסיני. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה להתגורר בשכונת נוה יעקב בירושלים, שם החל אופיר את לימודיו בבית-הספר היסודי ממלכתי ב'. אופיר היה ילד שובב והיפראקטיבי ולכן הגננות התקשו להסתדר עימו. אולם יופיו הרשים את סובביו, והוא כונה 'אשכנזי' בשל שערו הבלונדיני המתולתל. אופיר אהב מאוד לשחק כדורגל וכדורסל ונהג לשחק בכל יום שישי עם חבריו לשכונה. אופיר החל את לימודיו התיכוניים בבית-הספר 'רנה קאסן' והיה מקובל מאוד על חבריו לכיתה ובמיוחד על הבנות, שאהבו אותו מאוד בשל יופיו "המשכר". אולם בתחום הלימודי לא הצליח אופיר במיוחד ולכן בהחלטת היועצת, עבר לתיכון המקצועי 'אורט בית אל', שם למד במגמת מכונאות רכב. אופיר הגיש פרוייקט סיכום על מבנה בלםcABS, סיים את לימודיו ובידו תעודת מקצוע. טרם גיוסו לצבא החל אופיר במשטר אימונים לשיפור כושרו הגופני, כיוון שרצה לשרת בקרבי. בנובמבר 2000 גויס אופיר לצה"ל, עבר טירונות וקורס לוחמים והוצב בגדוד חי"ר 51. אופיר השתתף במבצע 'חומת מגן' ובתעסוקה מבצעית בשכם, ברמאללה במוקטעה ובג'נין. בסיום התעסוקה עלה יחד עם הגדוד למוצב הר דב. ביום 29.8.2002 נפצע אופיר אנושות מירי פצצת מרגמה 120 מ"מ על-ידי החיזבאללה על מוצב 'גלדיולה'. אופיר הובהל במסוק לבית-החולים 'רמב"ם' בחיפה. לאחר מאבק בן ארבעה ימים על חייו, נפטר אופיר ביום כ"ה באלול תשס"ב (1.9.2002) והוא בן עשרים. אופיר הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה אופיר לדרגת סמ"ר. בית-הספר התיכון 'אורט בית אל' שבו למד קרא על שמו של אופיר אגף חשמל רכב, המקצוע שלמד
