מיצנר, מנס

בן יעקב וטובה. נולד ביום א' במרחשון תש"י (24.10.1949) בעתלית. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בעתלית והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכון המקצועי בקרית-שפרינצק; התמחה שם בענף-החשמלאות. היה מפעילי חוגי-הצעירים ליד פועלי עתלית והשתייך ל"הפועל", בהיותו כדורגלן ומשחק טניס-שלחן. היה חבר תנועת "הנוער העובד". מטבעו היה ידיד ורע ותמיד היה מוכן לעזור לזולתו בלי שביקש דבר לעצמו. בזמן מלחמת ששת הימים עבד במספנות חיל-הים בעבודות-חירום וכשגויס לצה"ל לא הספיק לשרת בחיל בלתי אם שלושה חדשים עד טיבוע אח"י "אילת", אשר בה שירת. משחתת זו הותקפה על-ידי טילים מצריים ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967) מול חוף רומני שבצפון סיני. הוא היה חדש בשירותו באניה והתחיל להתבלט בין מבחינה חברותית ומקצועית בהראותו רצון ללמוד ולהתקדם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. מפקד חיל-הים, במכתב התנחומים להוריו, ציין אותו כ"חייל למופת, ממושמע ואהוד על מפקדיו ואחיו-לנשק והכל ניבאו לו עתיד בחיל כאחד החשמלאים המסורים והמעולים". גם בשעת ההתקפה הרצחנית, כדברי מפקד חיל-הים, לא רפתה ידו ומנס עשה כמיטב יכלתו מתוך קור-רוח ואומץ-לב מרצונו לעזור בשיקום רשת החשמל שנפגעה. בטקס הנטיעות שנערך בבית-הספר היסודי בעתלית, אשר בו סיים את לימודיו, ניטעה חורשה על-שמו.