מיס, יעקב
בן אליהו ורוזה. נולד בתרפ"ו (1926) באיסטנבול שבתורכיה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1943. למד בבית-הספר היסודי שבעיר- הולדתו. לאחר ארבע שנות-לימוד נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל התנכלויות אנשי-הסביבה על רקע מוצאו היהודי. יעקב גדל מילדותו בתנאים כלכליים קשים. הוא היה בן שמיני למשפחה ענייה, שהתגוררה בעיירה קטנה, אידירנה, ליד איסטנבול. מגיל צעיר נרתם לעזרת המשפחה והוא סייע הרבה לאמו ולאחיותיו הגדולות בעבודות הבית. עם עלייתו לישראל התחיל לעבוד בחברה לייצור רפואות כנער שליח. בשנת 1950 נשא לאישה את שרה לבית מתתיה, וכעבור שנה נולד בנו – אלי. בשנת 1957 נולדה בתו – מלכה. יעקב המשיך לעבוד בבית-החרושת לייצור רפואות, וכעבור זמן התאפשר למשפחה לעבור להתגורר בדירה מרווחת יותר, דירת שני חדרים בתל-אביב. למעט שנה אחת, בה ניסה יעקב לעבוד כעצמאי, הוא עבד כל שנות-חייו כסוכן רפואות ובמשך השנים התקדם במקצועו והיה לסוכן בכיר. יעקב גויס לצה"ל בפברואר 1948 וצורף לחטיבת גבעתי. תפקידו הראשון היה רץ-אופנוען והוא השתמש לצורך זה באופנוע שהי לו מימי-עבודתו. אחרי-כן מונה למפקד-כיתה והועלה לדרגת רב-טוראי. לאחר שחרורו מצה"ל נקרא מדי-שנה לפרקי-זמן של שירות-מילואים בשנת 1963 הועבר יעקב לשירות-מילואים בהג"א. ביום י"ג בניסן תשל"ו (13.4.1976) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הריני לציין לשבח את המסירות והנאמנות שגילה יעקב במילוי תפקידו האחרון ובמשך שנות-שירותו כחייל ביחידה. זכרו יהיה שמור עמנו לעולמים".
