בנם הבכור של מוניקה ואברהם. נולד ביום ז' באדר ב' תשל"ו (9.3.1976) בקיבוץ ניר יצחק, בתום לידה שנמשכה שעות ארוכות. אח לרונית, ניבה ואילה. עידן גדל והתחנך בקיבוץ, בקבוצת "אלומה". את לימודיו החל בבית-הספר היסודי בקיבוץ וסיים בתיכון "מעלה הבשור", במגמה הריאלית. כבר בילדותו המוקדמת התגלה עידן כילד אנרגטי, סקרן ופתוח לעולם, פיקח, בטוח בעצמו, יודע מה הוא רוצה ואיך להשיג זאת. כילד, אהב להשליט סדר בין חבריו גם אם במחיר כואב עבורם. שאיפתו לשלוט על הנעשה סביבו היתה טבועה בדמו. עם השנים למד לרסן את עצמו, אך המשיך להוות דמות סמכותית עבור אחרים. מורתו סיפרה: "הוא היה ילד מוכשר, כמעט בכל תחום. הוא היה כריזמטי ואמביציוזי, מנהיג מבטן ומלידה". עידן היה ספורטאי בגוף ונפש. מגיל צעיר שיחק כדורסל ונקשר לענף. היה חבר בקבוצת הנוער "הפועל אשכול" ושימש בגאווה כשחקן ספסל. הוא נדד עם קבוצתו ברחבי הארץ והיה מאושר, גם כששיחק בפועל רק דקות ספורות. מאמניו צפו לו עתיד מזהיר בתחום. פעילות פיסית ואתגרים היו נר לרגליו של עידן והוא לא זנח גם ענפים אחרים – אהב לשחות, לשחק כדורגל ואף על ריצה לא ויתר. האדרנלין שזרם בדמו מילא אותו שוב ושוב באנרגיה רבה. בנערותו, נאלץ עידן להגביל את תנועותיו ולחדול מאימונים למשך תקופה מסוימת, בגלל ניתוח שעבר, ואז פנה לאפיק חדש: צילום וידיאו. בצילום מצא פורקן אנרגטי וסיפוק לדחפיו היצירתיים. עידן הספיק לצלם ולביים מספר קליפים, ומשפחתו הפיקה סרטון הכולל קטעי סרטים שצילם. עידן אהב לעסוק בדברים שהיה משוכנע בחשיבותם, ולקח את מלוא האחריות עליהם. הוא ייסד את ענף הריבות במוסד החינוכי בגאווה גדולה. בסיום כיתה י"ב השתתף עידן בהצגה "דון קישוט", שהעלו בני המחזור. עידן גילם את דמותו של סנשו פנצ'ה וזכה למחמאות רבות. לימים, התברר, כי שירו של סנשו היה לשירו של עידן: "לחלום – חלומות אבודים/ ללחום – קרב אבוד שנגמר / לרוץ – למקום שממנו, אף איש, אף אביר לא חזר/ לשאת – את הצער, הבכי/ לצאת – וברע להלום/ לחבוק – אהבות נעורינו/ לנשוק – לכוכב במרום/! זה גורלי, ואלה חיי,/ בלי דעת מדוע, בלי דעת מתי/ ללחום לאמת, אם בליל או ביום,/ וללכת קדימה, גם אם זהו שביל גהינום/ ואדע – אם אהיה נאמן לגורל במרומים,/ אז לבי, בשלווה לו ינום מנוחת עולמים./ העולם אז יהיה טוב יותר, לו בזכות איש עייף ותמים/ ללחום עד טיפת דם ורוח. לנשוק לכוכב במרומים!". בספר המחזור כתב עידן לחבריו: "על מה שעשינו ומה שלא./ על מה שהיה, ומה שיבוא./ אגלה לכם סוד, ושיישאר בינינו./ מחר הוא היום הראשון של שארית חיינו./ נצלו את הרגע וכל דקה, לעשות את כל מה שנפשכם חשקה"… מילים אלו הולחנו על ידי יוני רכטר, לבקשת המשפחה. עידן היה אדם חברותי, דאג לטפח את קשריו והפגין דאגה אמיתית. הוא השתייך לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ופעל רבות למענה. בסיום י"ב שנות לימוד התגייס לשנה י"ג לשירות לאומי, והיה מדריך בתנועה בקן קרית שרת. במסגרת שנת השירות פגש במי שהפך לחברו הקרוב, תומר קידר ז"ל. השניים נפגשו בגרעין פעילות שהקים תומר באיזור ירושלים והחליטו להתגייס יחדיו ולהצטרף לנח"ל. לפני הגיוס הספיק עידן לצאת לטיול בארגנטינה, לבקר קרובי משפחה ולטייל. בסוף חודש נובמבר 1995 התגייס עידן לצה"ל ויחד עם חבריו לגרעין "תומר" התגייסו לפלחה"ן של הנח"ל. הוא עבר מסלול טירונות והוכשר כלוחם. כדרכו, מילא את תפקידו במסירות והיה דמות בולטת בקרב חבריו לצוות. שירותו בלבנון, אותו עשה במוצב "דלעת" כקשר של "צוות מינץ", היה תחנתו האחרונה. עידן עתיד היה לצאת לקורס מ"כים. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם עידן. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר יצחק. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הותיר הורים ושלוש אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "עידן שירת כלוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, ותואר על ידי מפקדיו כחייל ממושמע ואחראי, שמילא את תפקידו במיומנות ובמסירות. עידן הפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, ותוכנן כי ימשיך במסלול הפיקודי. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". מפקד היחידה כתב למשפחה: "עידן היה אחד החיילים הבולטים בצוות, באופן תפקודו ובכושר מנהיגותו. כל משימה אליה התנדב וכל מטלה שהוטלה עליו, ביצע בצורה מופתית. עידן שירת כקשר-מפקד – תפקיד הדורש אחריות רבה, מקצועיות ומסירות, תכונות שהיו טבועות בו". העיתונות סיקרה בהרחבה את האסון ומספר כתבות הוקדשו לעידן. במלאת שלושים למותו, הוציאה המשפחה חוברת זיכרון שכותרתה "צריכים לראות את הרע בכדי להילחם בו. צריכים לשמור על הטוב בכדי להתנחם בו". בחוברת, ציוני דרך מתקופות שונות בחייו של עידן ודברי פרידה של קרובים וחברים. אמו של עידן, כתבה: "כל צעד וצעד שנתת היה מתוכנן מראש, בצורה מדוקדקת, וידעת לחבר בין חלום ומציאות ולהגשים את מה שבראשך". חברי המשפחה כתבו: "עידן, כשמו כן היה, צריך לחיות חייו – עידן עידנים !!! עידן העדין, נעים ההליכות, מסביר הפנים, תמיד עם חיוך מרומז בזוויות פיו, כאומר: מקבל אני כל אדם באהדה ובעצם היותו אדם! עלם חמד, שופע חוש הומור, מסוגל לשאוב מכל מצב את המיטב, קולט ופולט איזו הערה קולעת ישר מהשרוול" (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
