fbpx
מינקין, יעקב

מינקין, יעקב


בן-זקונים לשבתאי ולסוניה, מניצולי-השואה. נולד ביום י"ז בתשרי תש"ז (12.10.1946) בריגה שבברית-המועצות. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1971. למד בבית-הספר היסודי מספר 9 שבריגה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון מספר 25 שבריגה. עם תום לימודיו התיכוניים הוענקה לו מלגה להמשך לימודיו בטכניון, בפקולטה להנדסת-מכונות. כבר בילדותו גילה יעקב יכולת רבה בתחום העיוני והצטיין בלימודיו, במיוחד במקצועות החרטות והריתוך. בד-בבד עם לימודי-הערב התיכוניים עבד במפעל לייצור חלקים למכשירי-קשר ואת הכנסותיו מסר להוריו הזקנים, כסיוע לקיום המשפחה. בהיותו בן 21 הוענק לו תואר מהנדס-מכונות והוא המשיך לעבוד במפעל כמהנדס. בשנת 1969 שב ללמוד בטכניון בניית ספינות ועד עלייתו לישראל הספיק לסיים שלוש שנות-לימודים. יעקב עזר לחבריו ללימודים והיה אהוב על כולם. הוא היה חובב-ספורט והצטיין בשחייה. את זמנו הפנוי הקדיש לספרות יפה, לספרות מקצועית ולקולנוע. בשנת 1967 נשא אישה, ובשנת 1970 נולד בנו הראשון – מיכאל. בברית-המועצות היה יעקב פעיל-עלייה, חדור תודעה ציונית מגיל צעיר וגאה במוצאו היהודי. משפחתו עלתה לישראל בשנת 1971 והשתקעה בחיפה. לאחר משך-לימודים קצר באולפן לעברית, התקבל יעקב לעבוד בתע"ש, כמהנדס-מכונות. בשנת 1974 נולדה ליעקב בת – עידית – אחות לבנו הראשון, מיכאל. יעקב גויס לצה"ל בדצמבר 1972. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מש"קי תותחי- נ"מ 37 מ"מ, הוצב למילואים ביחידת תותחי-נ"מ. ביום הראשון למלחמת יום-הכיפורים נקרא יעקב לשירות-מילואים ביחידתו. ביום כ"ט בכסלו תשל"ו (3.12.1975) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אישה, בן ובת והורים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב היה חייל למופת. בעת שירותו בגדוד גילה הצטיינות הן במילוי תפקידו הצבאי והן ביחסו לחבריו בסוללה ובגדוד".

דילוג לתוכן