מינקוביץ, יעקב (“יענקלה”)

בן איזיק ושרה. נולד ביום ח' בשבט תש"א (5.2.1941) במושב בית-עובד אשר בו היו הוריו חברים. סיים את לימודיו בבית-חינוך בבית-חנן ולאחר-מכן למד בבית-הספר החקלאי במקוה ישראל וסיים את לימודיו. היה חקלאי שניחן בעקשנות ובהתמדה בטפלו במשתלות וטיפח עצים סובטרופיים. כשם שנשא את נפשו לפתח את משקו החקלאי כך רצה להקים בית ומשפחה – ובשנה האחרונה לחייו נשא אשה. שמו יצא לתהילה באיזור כאחד מבחירי הנוטעים והשתלנים ורבים צבאו לפתחו כאשר רצו לבצע נטיעה. היה מיושב בדעתו ועשה הכל מתוך שיקול דעת, לא פזיז היה במעשיו כדי למנוע הסתכנות ללא כל תכלית. הציור היה תחביבו ובו היה עוסק בשעותיו הפנויות. למרות הפצרותיהם הרבות של הוריו, מוריו וחבריו סירב יעקב להפוך את הציור לעיסוק-חייו העיקרי, בטענו כי הציור אינו אלא תחביב לגביו; אבל בעצם לא רצה בכך מפני שהוא סלד מכך דבר שיש עמו פרסומת והוא שנא שידברו בשבחו. גויס לצה"ל בפברואר 1959, גמר את שירותו הסדיר ולאחר-מכן שירת גם במילואים. לפני מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ולחם כשריונאי מתוך נאמנות לתפקידו ולחבריו, וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך ליד קוציימה בשעת הפגזה אוירית. הניח אשה ובת שנולדה כשבועיים לאחר נפלו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בראשון-לציון.