מינץ, משה

בן טרודה ויוסף, נולד ביום ו' בתמוז תרפ"ה (28.6.1925) בגרמניה ולמד בבית-ספר תיכון עד שגזירות הנאצים הכריחוהו להפסיק את לימודיו. בשנת 1940 עלתה המשפחה לארץ באונייה "אטלנטיק", שנתפשה בידי הבריטים ונוסעיה הוגלו למאוריציוס. שם שהה כמעט ארבע שנים, עד להתנדבותו לבריגדה היהודית, בפברואר 1945, ויציאתו איתה לגמר מסע הניצחון על הגרמנים ולמשימת ההצלה. עם פירוק הבריגדה בסוף 1946 זכה סוף-סוף לעלות לארץ ולהתערות בה. הוא ישב עם הוריו בראשון לציון ועבד כמכונאי. משה אהב את הארץ אהבה עזה, ואת רשמיו שמר ביומן שלקח איתו גם בימי המלחמה. בחודש בפרואר 1948 התגייס לחטיבת "גבעתי" והועסק בליווי שיירות. ביום י"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948) חזר במשוריין מגדרה לתל נוף. אנשי כנופיה ממע'אר תפסו את בית- הספר הסמוך לצומת, הטמינו מוקש חשמלי בכביש המוליך לתל נוף והפעילו אותו כאשר עבר המשוריין במקום. הפיצוץ גרם להתלקחות המשוריין והאש העזה מבניין בית-הספר לא איפשרה גישה אליו. בו בלילה פשט כוח לוחמי "גבעתי" על בית-הספר ופוצצו אותו ולמחרת חולצו גופות אנשי המשוריין השרוף. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.