מינץ, זהר
בן בכור לדורית וחיים, אח לרוני. נולד ביום ה' בחשוון תשל"ו (10.10.1975) בקרית חיים. זהר למד בבית-הספר היסודי "נעורים" בקרית ביאליק, ובבית-הספר התיכון "אורט ביאליק", שם סיים בהצלחה את לימודיו במגמת המיכניקה והמכונות. בילדותו, היה זהר פעיל בתנועת הנוער "צופי ים" ומאוחר יותר הפך למדריך. זהר היה מלא שמחת חיים ובעל צחוק מתגלגל. בתחילת אפריל 1994 התגייס זהר לצה"ל והגשים את חלומו להתנדב ל"שייטת", בה שירת עשרה חודשים. לאחר מכן היה בין הראשונים שהתנדבו להקים מחדש את סיירת "אגוז" של חטיבת גולני. זהר היה גבר יפה תואר, חסון, בעל כושר גופני מעולה וחוש טכני מצוין, עקבי במעשיו ובעל הכרה מלאה בדרך בה הלך. זהר תואר על ידי מפקדיו כלוחם מעולה, שביצע את תפקידיו בחריצות ובמסירות, הפגין תושייה בכל מעשיו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. ביום ה', ו' בתשרי תשנ"ז (19.9.1996), נפל זהר בקרב, כלוחם חוד במבצע התקפי, במהלך היתקלות בחוליית מחבלים באיזור מוצב "סוג'וד", שבגזרה הצפונית של איזור הביטחון בדרום לבנון. עמו נפל סגן צור פרנס. זהר הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין צור שלום שבקרית ביאליק. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הועלה לדרגת סמ"ר לאחר נפילתו. הותיר אחריו הורים ואחות. באיגרת ניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "זהר היה תמיד חייל וחבר למופת. תמיד ראשון לכל משימה, ביצע אותה על הצד הטוב ביותר, תוך כדי השקעה במחשבה תחילה והקרבה עצמית. זהר היה בעל מוטיבציה גבוהה ומעולם לא התלונן, תמיד חייך ודחף קדימה. יחידת 'אגוז', מפקדיה ולוחמיה, נפרדים בטרם עת מחייל, לוחם, חבר, אשר תרם לחבריו וחלק עמם את ערכיו, שהביא אתו מבית הוריו."
