מינץ, דוד-נתנאל

בן יונה ואברהם, נולד ביום כ"ד באדר תרפ"ג (12.3.1923) בירושלים. הוא סיים את בית-הספר "תחכמוני" והצטיין מאוד בלימודיו. דוד חשב להמשיך ללמוד בבית-ספר תיכון, אולם לאחר שאביו נרצח במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט נאלץ דוד, בהיותו בן 15, לצאת לעבוד כדי לפרנס את המשפחה. הוא עבד כפקיד במטה המשטרה המחוזי ועם זאת למד בערבים. היה חבר פעיל ב"מכבי". רצח אביו נטע בו שאיפה עזה לנקמה ובמשך שש שנים פעל בארגון המחתרת לח"י והשתתף בפעולות רבות כאחד המפקדים הגבוהים בירושלים. באחת מהן נפצע. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף לשורות ה"הגנה". בליל ח' באלול תש"ח (11.9.1948), במוצאי-שבת, יצא עם חברתו ציונה ממסיבת החיילים שנערכה במחנה "שנלר" בירושלים ובהיותם ברחוב פגע בהם פגז האויב. רק למחרת נמצאו גופותיהם במקום נופלם. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.