מינץ, אלכסנדר (אולק)

בן אסתר וניסן-דוב, נולד ביום כ"ב בחשוון תרפ"ה (19.11.1924) בווארשה, בירת פולין והחל ללמוד בבית-ספר עברי של "תרבות". אלכסנדר עלה ארצה עם הוריו בשנת 1933 וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר "אחד-העם" בתל-אביב. הוא התחיל לעבוד במשרד ולהשתלם בלימודים בגימנסיון-ערב. אחרי אימונים ופעולות ב"הגנה" הצטרף בשנת 1942 להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בתל יוסף וחפצי-בה. התמחה בכל סוגי העבודה החקלאית ובשימוש בסוגי-נשק שונים, ביניהם מרגמות. בגלל מחלה חזר העירה והחל לעבוד בהלחמה מיכנית, שנמשך אליה עוד בהכשרה. בו-בזמן היה פעיל ב"הגנה" במרחב תל-אביב. החקלאות, שנבלעה בדמו בתקופת ההכשרה, משכה אותו לחזור אליה. אלכסנדר הצטרף לגרעין התיישבותי של קבוצת הצופים ויצא למקום הכשרתו בחפצי-בה. בשעות העבודה המאומצות מצא רגעי-סיפוק – כפי שכתב – "שיש בהם להסביר את קשר האומה למולדת והאדם לאדמה". עם הגרעין נדד לתל יוסף, לבנימינה ומשם יצא לעבודת-חוץ מטעם הקבוצה במחצבות "אבן וסיד" של "סולל-בונה" בשפיה, ושוב בעבודת-חוץ בתל יוסף. מכתביו מהתקופה ההיא מלאים הומור, טוב-לב וחיבה לאדמה, לעבודה, לחי ולצומח וסרקזם לעגני על תופעות שונות בחיי חבורתו וכל הקשיים החומריים המהווים את הרומנטיקה. הגרעין התאחד עם קבוצת "בארי" ועבר להתיישבות-קבע בדורות. אלכס לא הסכים לאיחוד זה, מתוך נימוקים אידיאולוגיים, פרש מהקבוצה, שהשקיע הרבה כוחות ביצירתה ובלבטי-בראשית שלה וחזר העירה. הוא סיים את הקורס לפעילי ההסתדרות והחל לעבוד כמסגר מיכני בבית-החרושת "הארגז". אחרי חודשים אחדים החליט לעזוב את מקום עבודתו ועבר לעבוד במפעל "קדמה". במוצאי-שבת, אחרי בשורת ה29.11.1947- מליק-סקסס על חלוקת הארץ לשתי מדינות, אמר לחבורת חוגגים: "טעות היא לחשוב כי כבר קיבלנו את המדינה. לא בהצהרות של עמים נקבל אותה אלא בדמנו". משהתחילה ההתקפה הערבית עבד בשריון מכוניות ויכול להישאר מרותק לעבודה חיונית זו, אך כחניך הפלמ"ח לא נתנו לבו להישאר בעורף בשעה שחבריו נלחמים. אחרי שבועות מעטים התגייס לפלוגה המיוחדת ושירת בליווי שיירות לבן שמן הנצורה, לחיפה ולירושלים, בשמירה על הדרכים ובסתימת פרצות בכוחות-המגן. כשהחלה המלחמה נגד צבאות הפולשים עם הקמת המדינה, הועבר לשירות בחזית, בחטיבת "גבעתי" בדרום ובנגב. אחרי ההפוגה הראשונה צורף לפלוגת הנחיתה של חיל- הים. בליל 17-18 ביולי 1948, נערך מבצע "מוות לפולש", בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב. לצורך מבצע זה תיגברה פלוגת הנחיתה את חטיבת "גבעתי" והוטל עליה לתקוף את הכפר בית-עפא מצפון, יחד עם פלוגת "גבעתי" שתקפה מדרום. פלוגת הנחיתה פרצה לכפר ונאחזה בצפונו, אך ההתקפה מדרום נכשלה. המצרים ריכזו את המאמץ נגד פלוגת הנחיתה שנאחזה בכפר ולבסוף נאלצה לסגת. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום ט"ז בתשרי תש"י (9.10.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.