מימרן, שמואל (שמוליק)

בן סימה וארמנד, נולד ביום י"ט באדר ב' תשכ"ב (25.4.1962) בירושלים. שמואל למד בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב", וסיים את חוק לימודיו במגמה החברתית ב"בית חינוך" – שניהם בירושלים. אף שנחשב לתלמיד טוב, ולדעת מוריו אף תלמיד מחונן, הוא לא אהב "להשקיע" בלימודים. שמוליק למד לנגן על גיטרה קלסית, והנעים בנגינתו לסובבים אותו שעות רבות. כיאה וכיאות לתלמיד בבית-ספר של תנועת העבודה, הצטרף שמוליק לתנועת הנוער "המחנות העולים" והיה חבר בגרעין נח"ל "לוחמיתן" שהוקם בתנועה. שמוליק היה בחור שקט, עדין ורגיש, שכיבד את הוריו מאוד. בשבתות הוא נהג לבקר עם אביו בבית-הכנסת, וגרם לו בכך נחת-רוח רבה. שמואל גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1981, ועם חבריו לגרעין התנדב לנח"ל. תחילה שהה הגרעין בקיבוץ היעד שלו – לוחמי הגיטאות. שמוליק היה חביב ואהוב בגרעין, וחבריו כינוהו בחיבה "בובה". לאחר הטירונות הוא נשלח לקורס חובשים קרביים, וסיימו בהצלחה. תקופת הקורס הייתה תקופה אהובה עליו במיוחד, שמוליק הרגיש שהוא לומד בו דברים קרובים לליבו והתחזקה בו המחשבה להקדיש את חייו לרפואה. לאחר סיום הקורס, הוא חזר לגרעין שצורף לגדוד נח"ל צפוני ועסק בפעילות ביטחון שוטף. כשפרצה מלחמת שלום הגליל נשלחה יחידתו לקרבות בלבנון ושמוליק, כחובש, הגיש לחבריו את מיטב העזרה שיכול. ביום ג' בתשרי תשמ"ג (20.9.1982), בעת הפריצה לביירות, נפל שמואל בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. הוא הניח אחריו הורים ושתי אחיות. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון: "שמואל היה חייל טוב, תיפקד כחובש מחלקתי, ובמשך המלחמה טיפל נאמנה בחיילי המחלקה והפלוגה. היה אהוב על חבריו". ואילו מפקדו ציין כי "שמוליק ז"ל היה חייל טוב, מהימן על מפקדיו והצטיין בתפקידים שהטילו עליו מפקדיו". גרעין "לוחמיתן" הנציח את שמו של שמוליק ואת שם לוחמי הגרעין האחרים שנפלו, בספר ששמו "במקום פרחים" שהוציאו לאור לזכרם. פינת מרגוע על-שמו ועל-שם חבריו שנפלו נחנכה ביער ירושלים