מימון, פסח

בן לאה ונתן וודובסקי. נולד בשנת תרס"ט (1909) בעיירה ז'ליכוב שבמחוז לובלין,פולין למשפחה שומרת-מסורת. בעיירת מגוריו למד ב"חדר", ובגיל צעיר כבר סייע בעבודה בבוסתן עצי הפרי, גינת הירק הלול וברפת של הוריו. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתתף בייסוד סניף ההסתדרות הציונית הכללית בעיירה ואחר כך בהקמת סניף "החלוץ" והיה מראשוני המצטרפים לתנועת "גורדוניה" במקום. בשנת 1931 יצא להכשרה בזגננסק ובזכות מרצו וחריצותו התחבב עד מהרה על כל חברי הקבוצה. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל והצטרף לקבוצת גורדוניה ג' שבקיבוץ דגניה ב'. גם כאן התבלט במיטב סגולותיו. הוא עבד בכל ענפי המשק ובשעות הפנאי עסק בעבודות נגרות, בנה ספסלים, ספות, ארונות ושאר רהיטי-עץ בשביל החברים. עם זאת גילה חיבה מיוחדת לילדים, היה נוהג לאספם סביבו, לספר להם סיפורים עד שעות הלילה המאוחרות, לשחק עמם במשחקים שונים ולטייל עמם בשדות המשק, וגם הם מצדם אהבוהו וביקשו את קירבתו. בפרוץ מאורעות הדמים של תרצ"ו היה מראשוני המתגייסים לחיל נוטרי הרכבת, השתתף בקורס הנוטרות וסיימו בהצטיינות. לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה התגייס לשורות הצבא הבריטי והוצב ליחידת התובלה העברית 462. במסגרת היחידה, שנמנתה עם המחנה השמיני של הצבא הבריטי, שירתו פסח וחבריו באל-עלמין והגיעו עד לגבולות טוניס. מפקדת הצבא הבריטי תיכננה לפלוש לסיציליה באמצע 1943 ויעדה לכוח הפלישה גם יחידה זו. אנשיה הועברו למצרים, צויידו שם בציוד חדיש והועלו על ספינה, שעמדה להעבירם למאלטה, מקום יציאתו של כוח הפלישה. הספינה הפליגה מנמל אלכסנדריה ולאחר יום של שיט הצטרפה אל שיירה של כשלושים כלי-שיט, מכליות, אניות-משא, אניות-ליווי ושולות-מוקשים. בשעות אחר הצהריים של יום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) חלף מטוס סיור גרמני מעל שיירת הספינות ונעלם. בשעות הערב המוקדמות הגיע להק מטוסי הפצצה גרמניים והפציץ את השיירה. האניה "ארינפורה" שעל סיפונה היו חיילי יחידה 462 ספגה פגיעה ישירה וירדה למצולות כשהיא לוקחת עמה 140 חיילים מהיחידה, ופסח ביניהם. הניח אחות. קיבוץ דגניה ב' הוציא חוברת לזכרו. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.