fbpx
מימון, ענת (‘אני’)

מימון, ענת (‘אני’)


בת יצחק וחיה. נולדה ביום ג' בשבט תשי"ח (24.1.1958) בתוניס. עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1962. למדה בבית-הספר היסודי 'עוזיאל' שבאשקלון ובבית-הספר היסודי 'מגינים' שבאשדוד. אחרי-כן למדה בבית-הספר התיכון 'מקיף א" שבאשדוד. ענת היתה תלמידה ממושמעת ומלאת נכונות לעזור למוריה, והיתה אהובה על חבריה-לכיתה. היא הצטיינה בארגון פעולות חברתיות וביזימת מסיבות. לדברי המחנכת שלה בכיתה י"א, "היתה תמיד הכוח היוזם והמניע". ענת התמחתה בלימודים התיכוניים במקצוע האופנה, גילתה עניין רב בטיפוח החן והיופי, ואף הצטרפה למועדון ויצ"ו ולמדה בו דרכי טיפול בעור הפנים וטיפוח המראה החיצוני. היא אהבה לחייך תמיד, לקבל הכול באהבה ולעודד את חבריה, בעת שנזקקו לעזרה. היא נהנתה ממוסיקה, ממסיבות ומשחייה בים, ואהבה את החיים. ענת דאגה למשפחתה ועזרה לאחיה ולאחיותיה (שבעה במספר). היא אהבה ילדים ולפני גיוסה לצה"ל התנדבה לטפל בילדה בת שש שנפגעה בשיתוק-מוחין. המחנכת של ענת פגשה אותה פעמים-מספר בעת טיול עם הילדה, ובמכתב שכתבה להורים היה מספרת: "לכולם נראתה הילדה כצמח חסר-הבעה, שרועה על עגלתה, ולענת… ענת היתה בטוחה שהילדה מבינה את דבריה, היא טיפלה בה במסירות, נשאה אותה על ידיה מהעגלה למיטה, צחצחה את שיניה ואהבה אותה אהבת נפש". ענת גויסה לצה"ל ביוני 1976. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלמה בקורס שוטרות-צבאיות נשלחה ליחידת משטרה-צבאית באזור תל-אביב, ושם הועלתה לדרגת טר"ש. שלושה שבועות לאחר-מכן, ביום י"ב באלול תשל"ו (7.9.1976) נפלה ענת בעת מילוי תפקידה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמים שבאשדוד. השאירה אחריה הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "בשם כל קציני וחיילי היחידה הנני מביע צערי העמוק על מותה ללא-עת של בתכם, אני ז"ל. ענת שירתה ביחידתי שלושה שבועות, ובפרק-זמן קצר זה גילתה אחריות רבה ומסירות לתפקידה. הנני משתתף בצערכם וביגונכם". בית-הספר התיכון שענת למדה בו הנציח את זכרה באנדרטה לזכרם של חללי צה"ל, שבה נחרת אף שמה.

כובד על ידי

דילוג לתוכן