מימון, טובה

בת מזל וציון. נולדה ביום ט"ז באייר תש"ל (22.5.1970) באור יהודה ולמדה בבית-הספר היסודי 'עמרם גאון' שבעיירה. את לימודיה התיכוניים סיימה בתיכון 'פרקאוף' במגמת סיעוד, וקיוותה להשלימם לאחר הצבא. היא היתה נערה חיה ותוססת, שסימלה בפשטות את החיים. אהבה לצחוק ולבלות, ידעה להעניק ותמיד היתה מוקפת חברים ובני משפחה אוהבים. שמה בפי כל היה 'טובי' ואמנם כזאת היתה. גיל ההתבגרות היה בשבילה גיל של חששות, בלבול ולבטים, היא חששה מפני האחריות והשיגרה שבבגרות, ומצאה כר נוח להפגת חששותיה בנטייתה לספרות, קריאת ספרים מסוגים שונים, כתיבת שירים ויומנים. גם ציור וצילום היוו עבורה דרכים לביטוי רגישותה לטבע, ליופי ולאמנות. באוקטובר 1988 גויסה טובה לצה"ל ולאחר הטירונות עברה בהצלחה קורס שוטרות צבאיות והוצבה בבסיס 'שנלר' בירושלים. היא מילאה תפקידה בצורה הטובה ביותר, למרות הקושי לעצור חיילים, לרשום דו"חות ולנהוג בקשיחות. היו לה רגעים של קונפליקט עז בין חובתה לתפקיד לבין נטייתה להיות סלחנית ורכה. ביום ג' בתמוז תשמ"ט (6.7.1989), בשובה לבסיס לאחר חופשה בת שבוע, בעת שנסעה באוטובוס העולה לירושלים, תקף מחבל את האוטובוס ודירדר אותו לתהום. באסון זה נפגעה טובה באורח קשה ביותר ולאחר שבועיים, ביום ט"ז בתמוז תשמ"ט (19.7.1989) נפלה בעת מילוי תפקידה כשנפטרה מפצעיה, והובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הניחה הורים, שתי אחיות – לילי ואורלי ושני אחים – גבי ועמוס. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון יצחק רבין: "טובה היתה חיילת טובה, דואגת לכולם, נעימה, ממושמעת ושקטה וביצעה את תפקידיה על הצד הטוב ביותר". משפחתה וחבריה הוציאו לאור חוברת לזכרה וממנה עולה בבהירות דמותה העליזה ואוהבת החיים של טובה.