מימון, אליעז

בן הזקונים של פורטונה וחואטו. אליעז נולד בג' בתמוז תשל"א (26.6.1971) בבית החולים "קפלן". המשפחה התגוררה במושב שלווה שבחבל לכיש. הוא למד בבית הספר היסודי "אבן שמואל" ואת החטיבה והתיכון עשה ב"ישיבת אור עציון". אליעז היה בין המצטיינים בבית הספר היסודי, וגם בישיבה היה אהוב על כולם והצטיין בלימודים. הוא סיים את לימודיו בהצלחה והשיג את תעודת הבגרות. בילדותו הצטיין אליעז בהליכותיו הנעימות. כבן זקונים היה אליעז אהוב על כל אחיו ואחיותיו ובייחוד על אמו, אשר היה בבת עיניה. גם במושב שלו אהבו אותו וראו בו סמל לנעימות ולצניעות. בשנת 1989 התגייס אליעז לצה"ל. הוא ביקש להגיע ליחידת חי"ר וגויס לגולני, סיים טירונות כחניך למופת, הגיע לקורס מ"כים ואף שם קיבל תעודת חניך למופת. לקורס קצינים חי"ר לא הצליח להתקבל, והדבר אכזב אותו קשות. בסיום שירותו הצבאי השתתף אליעז בגיבוש לימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור), אך לא התקבל ליחידה, למרות שלדברי חבריו לגיבוש הוא היה הטוב מכולם. בשנת 1993 התגייס אליעז למשטרת ישראל והוצב כלוחם ביחידת היס"מ (יחידת סיור מיוחדת) המרחבית לכיש, ולדברי מפקדיו היה המרכז של הצוות. הוא תואר על ידי מפקדיו וחבריו ליחידה כמי שצפויה לו קריירה משטרתית מזהירה ומפוארת: "אליעז היה אדם שקט, עדין וצנוע, אך רוח המפקד זרמה בדמו ומקצועיותו בלטה לעין כל". במהלך שירותו התפתחו יחסיו של אליעז עם חברתו, והוא כבר החל לתכנן את חתונתו. בי"ב בחשוון תשנ"ה (17.10.1994) נהרג אליעז בתאונת דרכים. סמל-ראשון אליעז נפל בעת מילוי תפקידו. בן עשרים ושלוש היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בקריית גת. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושש אחיות.