מילר, יעקב (ורנר)

בן בלה והרמן, נולד ביום ה' בשבט תר"ע (15.1.1910) בעיר גירה, גרמניה. היה בוגר גימנסיה והספיק לסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה בשנת 1933, אבל לא הוסמך כעורך-דין כי בינתיים השתלטו הנאצים על המדינה. היה חובב-ספר מופלג ומשנאלץ לבחור במקצוע מעשי, נעשה פועל-דפוס וקנה לו במהרה מומחיות בסידור-יד. מלבד ספרות אהב מוסיקה והגיע להישגים ניכרים בנגינה בפסנתר. יעקב עלה לארץ ב- 19.9.1938 ועבד בבתי-דפוס שונים, תחילה בתל-אביב ואחר-כך בירושלים. היה ידוע בשל אהבתו לספר, ולא ראוהו עובר ברחוב בלי ספר בידו. בפרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, גויס גיוס חלקי בשל בריאות לקויה והוסיף לעבוד במקצועו. בדרכו לעבודה ב- 15.9.1948 נפצע קשה על-ידי כדור ולמחרת, ביום י"ב באלול תש"ח (16.9.1948), מת מפצעיו. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.