מילר, חיים

בן שמחה ויוכבד. נולד ביום י"ח בכסלו תרצ"ט (11.12.1938) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "גאולה". הראה חיבה יתירה לספורט. בשעות-הפנאי היה נחלץ לעזרת-הוריו כדי להקל על המצוקה הכלכלית שבבית, אבל יחד עם זה שאף גם להרחיב את השכלתו ונרשם לבית-ספר תיכון של ערב. אך לא ידע שליו ונאלץ למצוא עבודה במוסך "דן". מקום-עבודתו זה הביא אותו אל שערי בית-הספר להשתלמות מקצועית של "הנוער העובד" על-שם מכס פיין, בו למד במחלקת-המכונאות. מילדותו הראה סימנים של אהבה לבריות ונכונות לעזור לזולת. נכונות זו מצאה ביטויה גם בהיענותו לקריאה להתנדבות לישובי-הספר. למרות גילו הצעיר היה הוא הראשון שנענה ופתח ברשימה שנתלתה על לוח-המודעות במוסך. אחרי שהתגבר על סירוב המוסך לקבלו (בגלל גילו הצעיר) כיוון את דברי שידולו אל אמו והתוך השאר אמר לה: "אי-אפשר; הם כה מעטים וכה בודדים שם. מוכרחים לעזור להם… לפני צאתי לצבא אושיט להם עזרה בכל אשר אוכל… אמא, אל תדאגי לי; הכל יהיה בסדר…" במלים אלה נפרד מעליה והתנדב לשמירה במשק כרמיה שבדרום – ושם נפל ביום כ"ד בשבט תשט"ז (7.2.1956) בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי בקרית-שאול. זכרו הועלה באיגרת לחברים של ההסתדרות הכללית של "הנוער העובד" בישראל. סניף תל-אביב של "הנוער העובד" הוציא גם חוברת לזכרו.