מילר, דניאל (דני)
בן שרון ומשה. נולד ביום ב' בכסלו תשכ"ו (15.11.1966) בלונדון, אנגליה. כאשר היה בן שנתיים עברה המשפחה לצרפת והתגוררה בפריז, אך לא היה זה המעבר האחרון. המשפחה עקרה שנית, הפעם להמבורג שבגרמניה ושם החל דניאל את לימודיו היסודיים בבית-הספר הבינלאומי-צרפתי. הוא המשיך את לימודיו בעיר ליון, מששבה המשפחה לצרפת, ואחר-כך בפריז, כשעברו שוב מליון לעיר הבירה. באוגוסט 1981 כאשר היה דניאל בן ארבע-עשרה עלתה המשפחה ארצה והשתקעה ברעננה. דניאל החל ללמוד בישיבה התיכונית 'אור עציון' במרכז שפירא. במקביל ללימודיו היה חבר בתנועת 'בני עקיבא' ברעננה, כהמשך לחברותו ב'צופים' בצרפת. הוא היה נער חם ועליז, רגיש ואוהב לעזור. את זמנו הפנוי אהב לבלות בגלישת צוקים, בטיולים בארץ, בהאזנה למוזיקה ובמשחקי שחמט. גם סקי היה אחד העיסוקים החביבים עליו, אלא שבארץ נאלץ להמעיט בספורט זה. לקראת סיום לימודיו הצטרף דניאל לגרעין הנח"ל 'אורות', שיועד לקיבוץ חפץ חיים, ובמסגרת הנח"ל התגייס לצה"ל בינואר 1986. בשלב מוקדם של שירותו יצא לקורס מ"כים ובסיומו הדריך טירונים במחנה 80 ולאחר-מכן שירת כמ"כ בהיאחזות 'גבעות'. כאשר חש כי מיצה את האתגר שבתפקידו בהיאחזות – עבר לחטיבת הנח"ל ושם הוצב כסמל מבצעים בפלוגת הקשר החטיבתית. תוך כדי מסלול מגוון ורב-אתגר זה הגשים דניאל אידיאלים של חינוך והכשרת נוער, של עבודה וקרבה לאדמה ושמירה על ביטחון המדינה. בלילה של יום ה' בכסלו תשמ"ח (25.11.1987) נפל בקרב. באותו לילה, שנודע לימים בשם 'ליל הגלשונים', פרץ למפקדת מחנה 'גיבור' מחבל שהגיע בגלשון מלבנון, וירה לכל עבר. דניאל, שהיה במקום, נחלץ מיד לעזרת חייל שנפצע, אך תוך כדי חבישתו נפגע מכדור ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין הישן ברעננה. הניח הורים ואח – אבי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד החטיבה: "דני הצטיין בנכונותו להקשיב ולעזור לחייליו ולחבריו ונודע כחייל שקט, חרוץ ויסודי. בפרק הזמן ששירת בפלוגה תרם תרומה גדולה והיווה בה עמוד תווך. דני יועד לתפקיד רב-סמל-פלוגתי במחזור הנח"ל הקרוב עקב תפקודו המסור…" משפחתו תרמה לזכרו ספרייה תורנית ונר זיכרון לבית-הכנסת 'מוריה' ברעננה. ידידי המשפחה תרמו ספר-תורה לזכרו לישיבה התיכונית 'אור-עציון'. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא תרם לנטיעת עץ על שמו באדמת הארץ.
