בן נעמי ויחזקאל, אח לטלי ויעל. נולד ביום י"ח בכסלו תשל"א (16.12.1970) בבני ברק. כנער, היה אבי חובב מוסיקה וניגן בתזמורת רעננה בחליל צד ובסקסופון. אבי החל את מסלול לימודיו בבית-הספר היסודי "ממלכתי ב'" שברעננה, וסיים בבית- הספר התיכון "אוסטרובסקי" במגמה הריאלית. טרם גיוסו לצה"ל התנדב כמדריך בבית-ספר שדה בהר הנגב. מנהל בית- הספר התיכון בו למד, ומחנכת הכיתה, סיפרו עליו שהיה דמות מיוחדת, בחור מוכשר, תלמיד טוב, רחב אופקים, ומקובל חברתית. בחור שיוזם ומעורב בכל דבר, ובעל חוש הומור יוצא דופן. בתחילת פברואר 1990 התגייס אבי לצה"ל לקורס טיס ולאחר חמישה חודשים עבר לשרת כלוחם בפלוגת "עורב" של הצנחנים, בהמשך שירותו התקדם אבי והיה מפקד צוות בפלוגתו. בשנת 1990 עבר אבי קורס מ"כים רובאים, ושנה מאוחר יותר עבר קורס סמלים. בתחילת מרץ 1992 סיים אבי קורס קציני חי"ר ושנה לאחר מכן הצטרף לשירות הקבע. אבי נפל בקרב בלבנון, ביום כ' בתמוז תשנ"ג (9.7.1993), מאש מחבלים על מוצב סוג'וד, עליו פיקד. עמו נפלו סמל שחר רפאלי, רב"ט דניאל ריי ורב"ט יונתן בוידן. אבי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה. בן עשרים ושלוש היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. אחותו יעל נהרגה שבע שנים אחר-כך. באיגרת ניחומים למשפחה כתב שר הביטחון יצחק רבין: "אברהם היה מפקד למופת, שימש כסמל למפקד ומחנך, גילה אומץ לב ראוי לציון תחת אש, בעל רמה אישית גבוהה מאוד, אשר הקנה תחושה ואווירה טובה סביבו." באיגרת ניחומים נוספת כתב מפקד היחידה: "לאורך כל התקופה בה שימש כחייל ומפקד היווה אבי דמות יוצאת דופן, בולט בפלוגה כאוהב הארץ, חובב טבע, מחנך בכל רמ"ח אבריו, המחנך אחרים לדרכו, דרך של בן הארץ הקשור לאדמתו. היחידה תמשיך את דרכו של אבי שנקטעה באבה, דרכו של בן הארץ שנפל בארץ ניכר, למען שלומם וביטחונם של תושבי הצפון." בתום השבעה כתב יורי סלע, בעלה של טלי: "עם שחר / אור ירח לא פסק / ביום בו מת אחי. / רוח בהר הנגב / נושבת / גם כעת. / בין יום ללילה / רגע אפור / רגע – בהירות חדה. / פרחים באדמה / בלי שורשים / הקבר. / מלאכי יה / עולים, עולים / סולם מינורי. / פיתחו שערי חסד / בשתיים בצהריים / יבוא אחי." במלאת שלוש שנים לנפילתו של אבי, ערכה המשפחה אזכרה, ובה נוגנה יצירה שכתב רפי קדישזון לזכרו של אבי על ידי תזמורת הסימפונט כשפטר ורטהיימר מנגן בסקסופון. מתוך דברים שנשאה אמו בערב זה: "אמר רבי נחמן מברסלב: 'מטבע הניגון שנמשכת נפש השומע אחר הניגון, ומתבטלת בכלות הנפש אחר תנועות הניגון. מכל שכן, מי שיכול לרקוד, שיהיה הריקוד מכוון ממש כפי תנועות הניגון.' אבי ניגן בחליל צד, בסקסופון, את אהבותיו, כמיהותיו, את שפע גווניו. "הסקסופון, בצליליו המבריקים, החזקים, בעלי הגוונים השונים, כה היטיב לבטא אותו. תנועות הגוף זרמו והשתלבו עם תנועות הניגון. בחליל הפשוט והעדין הוא שר את קולו של הלב. את נגינותיו הביא לכל מקום שהיה בו. במדבר, בשבילים ובהרים עת הדריך בבית- ספר שדה הר הנגב, היה אורז בתרמילו את חליל הצד, ושם, מתוך המרחבים העצומים, בקעו ועלו ניגוניו." ציון נוסף היה בטיול לדרכי הנגב העתיקות, שנערך בחג החנוכה וחל ביום הולדתו. משפחתו בחרה את אתר הטיול המסוים הזה, כיוון שאבי התעניין באותן דרכים ואף כתב עבודת מחקר מקיפה עליהן. דברי אמו, נעמי, מבהירים את בחירתו והתעניינותו של אבי בדרכים: "דרכים, הן שילוב מרתק של תרבות, אדם, צומח וחי. דרך היא אורח, נתיב כיוון, חיבור ומסלול. אולי אלה המושגים שהנחו את אבי, שהיה עובר דרך – טייל. שחיפש דרכים חדשות ומקוריות להגיע ליעדים שלו, שסלל דרך ללבותיהם של אנשים, שעשה לו דרך חיים של חיפוש, של הליכה לקראת אתגר. שידע לנהוג גם בדרך הישר וגם בדרך הלצה, שדרך- ארץ קדמה אצלו לתורה. שדרכו לא היתה תמיד רק דרך המלך, היתה לו דרך היחיד – פרטית משלו – אך מסלולה השתלב עם דרך הרבים ודרכי הציבור. דרכיו היו דרכי נועם ונתיבותיו שלום. יהי השלום צוואתו הלא-כתובה, אך קולה יישמע." משפחתו הקימה אתר לזכרו בכתובת: www.aviel.co.il .
