מילנר, אורי (קוקי)

בן סיטה ופריץ, נולד ביום כ"ו בתמוז תרפ"ט (3.8.1929) בעיר פרנקפורט, שעל הנהר מיין, גרמניה. בשנת 1933, בהיותו בן ארבע, עלו הוריו לארץ. אורי, שהיה בוגר בית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה עמד בהצטיינות בבחינות-הגמר של הוועד הלאומי ורצה להמשיך בלימודיו. הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה ובסוציולוגיה. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בשנת 1947, מיד לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון, נעשה נוטר במשטרת היישובים העבריים. אורי היה אדם אציל ומעודן, שופע חן וקסם אישי, ניחן בחוש להגינות וצדק, חובב שירה ומוסיקה ומיטיב לנגן, בעל כשרון למשחק בימתי, שוחר אמת ומרחיק מעצמו כל פתוס מזויף. ביום הכרזת המדינה גויס לצבא עם חבריו הנוטרים. אורי שירת בחטיבה 7 ובשורותיה לחם בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. נפגע מפגז ליד לטרון – חצי שעה לפני התחלת ההפוגה הראשונה. הועבר לבית-החולים ואף שם דאג ביותר לשלום חבריו הפצועים. נפל ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.