מיליקובסקי, משה
בן רחל ואשר, נולד ביום ל' בכסלו תרצ"ב (10.12.1931), בעיר סלונים, פולין ועלה ארצה בהיותו בן 3 שנים. מילדותו התחנך על הטבע והחקלאות במושבה כפר-סבא, בה התיישבו הוריו ובה התחנך. הוא הצטיין בלימודים ובייחוד בלימודי הטבע והיה חבר מסור ומצליח בשבט "הצופים" המקומי, בו שימש גם כמדריך. משעברה המשפחה לרמת גן החליט משה שלא לנתק את קשריו עם החקלאות והוא עבר ללמוד בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל, התאקלם שם במהרה והשתייך לגדנ"ע המקומי ולסניף "הנוער העובד". משה היה פעיל בחיי החברה ושימש כחבר ועד התלמידים. עם החמרת המאורעות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, הפסיק את לימודיו במקווה ישראל, אך גם בצאתו משם ביקש לשמור על קשריו עם גרעין התיישבותי צעיר של חניכי מקווה ישראל, כיום קבוצת יזרעאל. על אף גילו הצעיר התגייס ב-9.1.1948 ונשלח מיד להגנת הגליל המערבי המנותק. הוא הוצב במשק אילון ובו עברה עליו תקופת המצור וקרבות השחרור של הגליל המערבי. עם שחרור הגליל הועבר לפי בקשתו ליחידה קרבית בחטיבת "כרמלי", השתתף בקרבות אזור ג'נין כאלחוטאי וגילה נכונות ואומץ-לב בקרב. משה התחבב על חבריו לנשק ובשעות-הפנאי המעטות שבין הקרבות התמסר להוראת עברית לאנשי הגח"ל. בתקופת ההפוגה הראשונה סיים קורס אלחוטאים. על אף הפצרת הוריו סירב לנצל את עובדת היותו יליד 1931. את נימוקיו ביטא בדברים אלה: "רצוני שיהיה טעם לחיי ולמותי, והרי המוות המתוק ביותר הוא בעד המולדת!.." בקרבות עשרת הימים לחם באזור הגליל ונפל בקרב תרשיחא ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. הוריו וחבריו הוציאו חוברת מיוחדת "עם זכרו".
