מיכרובסקי, אברהם-אליקים

בן חיה ואלימלך, נולד ביום י' בחשוון תרפ"ז (18.10.1926) בעיר לודז', פולין, ולאחר שקיבל ראשית חינוכו בבית-הספר היסודי עלה ארצה בשנת 1933. בארץ עבד כמסגר. בהיותו בן שבע-עשרה וחצי התגייס לנוטרות ולאחר כמה חודשי שירות – לבריגדה היהודית. בדרגת קורפורל (רב-טוראי) עבר עם הבריגדה היהודית את כל גלגוליה והגיע עימה עד הולנד. מכאן נשלח לארגן את בריחת היהודים מארצות מזרח-אירופה לארץ- ישראל, נתפס והצליח להשתחרר. עם שחרורו מהצבא הבריטי חזר לפעולה ב"הגנה", ופעל בה כמ"כ מדריך. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עבר קורס מ"מים ולאחר שסיימו קיבל מחלקה לפיקודו. הוא התקשר מאוד אל אנשיו, דאג להם והיה להם כאב רחום. עבר עימהם את קרבות "המשולש", כיבוש מגדל צדק, ראש העין, קלנסואה ומשלטים רבים אחרים. כאשר חזר מההתקפה שנכשלה על לטרון אמר לאמו: "לא היה איכפת לי לו נפלתי, אילו אך ידעתי שלטרון תיכבש". לאחר כיבוש קולה בקרבות עשרת הימים, החליפה פלוגתו ב-15 ביולי 1948 בערב פלוגה אחרת מהחטיבה במשלטים שממזרח לקולה וטרם הספיקה להיערך ולהתחפר כהלכה במקום. בבוקר ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) תקפו כוחות הלגיון את המשלט. כשהם מסתייעים באש ארטילרית ושריוניות, שטפו את עמדות המחלקה במשלט הקדמי ואילצו את הפלוגה לסגת. אברהם היה מן הנופלים הראשונים ולא הספיק להיפרד מחבריו-פקודיו אשר נפלו באותו מקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. אחרי שנפל הוענקה לו דרגת סגן.