מיכלאשוילי, אבי

בן מרינה ומרבי, אח לללי. נולד ביום י' באלול תש"ן (5.9.1976) בבאר שבע. אבי למד בבית-הספר היסודי "עמית" בבאר שבע, ובבית-הספר התיכון "מקיף ד'" שבאותה עיר במגמת אלקטרוניקה. טרם גיוסו לצה"ל עסק אבי בפעילות ספורטיבית ענפה וניסה כוחו בכדורסל, כדורגל ואף האבקות. פרט לעיסוקיו הספורטיביים היה אבי חובב קריאה מושבע, ונהג לבלות בספרייה העירונית שעות ארוכות. בנוסף לכל אלה התנדב אבי למכבי האש ונהנה מהתנדבותו זו הנאה גדולה. בתחילת פברואר 1995 התגייס אבי לצה"ל, והיה לטכנאי קשר בפלוגת הקשר של עוצבת "בני אור". במהלך שירותו הצבאי הכיר אבי את רב"ט שני גולדברג, חיילת ששירתה עמו באותו בסיס, ואש האהבה ניצתה בין השניים. ביום א' באדר א' תשנ"ז (8.2.1997) נהרגו השניים בתאונת דרכים בכניסה לשדרות, כשהיו בדרכם לבילוי משותף. אבי הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. בן עשרים היה במותו. הותיר אחריו הורים ואחות. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק כתב באיגרת הניחומים למשפחה: "אבי תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, שהפגין נכונות לעזור ולתרום מנסיונו לאחרים בכל עת. אבי בלט בחיוכו התמידי והיה מלא מרץ ושמחת חיים. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". באיגרת ניחומים נוספת כתב עליו מפקדו: "אבי שירת בפלוגת הקשר של עוצבת 'בני אור' בתפקיד טכנאי קשר. את תפקידו מילא אבי באיכפתיות רבה, תוך גילוי מקצועיות, יוזמה, כושר אלתור ומציאת פתרונות מהירים לכל בעיה. לאבי תמיד היתה שמחת חיים, חיוך רחב המלווה בקריצה. אבי היה חבר ומשענת לעת צרה, נכון תמיד לתמוך ולעזור לזולת בכל בעיה חברתית ומקצועית. לא היה אירוע חברתי, טיול, מסיבת משתחררים או ערב חינוך, שאבי לא נטל בו חלק פעיל. תמיד היה במרכז העניינים. חסרונו של אבי מורגש בכל פינה בפלוגה. בכל תחומי העשייה היה אבי מעורב, והיווה את עמוד התווך של הפלוגה. את הפער שהשאיר יהיה לכולנו – חבריו לנשק ומפקדיו – קשה להשלים. …ברצוני להביע את צערי הרב על גדיעת ניצוץ החיים הפתאומית. חבריו של אבי עדיין כואבים, וממאנים להאמין כי אבי איננו אתנו עוד. משפחה יקרה, דעו כי אבי היה מקור לגאווה ולחיקוי. מי ייתן ולא תדעו עוד צער".