מיכאל, משה

בן יוסף וצלחה. נולד ביום כ"ה בתשרי תשי"ט (9.10.1958) בירושלים. למד בבית-הספר 'יבנה'. את לימודיו התיכוניים התחיל משה בבית-הספר 'אהל מועד' שבקרית צאנז, ואחרי-כן השלים אותם בבית-הספר 'בית אהרון' שבירושלים. לאחר השלמת לימודיו שהה משה יותר משנה בישיבת הנגב שבאופקים, וממנה עבר לתקופת לימודים בישיבת 'אור שמח' שבירושלים. משה גויס לצה"ל בראשית פברואר 1977 והוצב לרבנות הצבאית. מקצועו הצבאי היה מוסמך-כשרות, ולמעט משך-שירות קצר כנהג משא כבד, עשה את כל זמן-שירותו במקצועו העיקרי. ביום ג' בתשרי תשל"ח (14.9.1977) נפל משה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגבעת-שאול שבירושלים. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב רב היחידה: "ואהבת את ה' אלוקיך – שיהא שם- שמים מתאהב על ידך (יומא פ"א). אמרת חז"ל זו משקפת נכונה תמצית חייו של בנכם היקר, ר' משה ז"ל. נפשו השלמה, לבו הטוב, ענותנותו וצניעותו וכל מידותיו התרומיות גרמו לאהוב שם-שמים על ידו. ידידיו מהיחידה, שהכירוהו מקרוב, ואף אני בתוכם, נהנינו תמיד לראות את מידת החסד שהאירה בקרבו – מבחינת 'עולם חסד יבנה'. טוב-לבו בא לידי גילוי בעזרה וסיוע לזולת, כדברי חז"ל באבות (ב' י"ג) שלב טוב שקול כנגד הכול, יותר מעין טובה, מחבר טוב ושכן טוב. גם במצבים קשים שמר על שיווי-משקלו, לא תינה צרותיו אף לאחר, ואפילו לבני ביתו. קיבל דברים ברוח טובה ובשלות-נפש. 'בכל לבבו' – עבודת ה' של ר' משה ז"ל נעשתה בתום-לב, ביראה ובזהירות מיוחדת בקיום מצוות ה'. לא פעם אמר לי – 'הרב, לפעמים העבודה רבה, וקשה עלי התפילה בזמן. אבל אני משתדל מאוד'. ובמלים אלו הוכיח את 'ה' בכל נפשך' – אפילו נוטל את נפשך. אין מלים בפי להערכת בנכם יקירכם משה ז"ל. יחד עם היותו תמים – כתינוק ביום היולדו- לא היה בו שמץ מהסממנים המאפיינים איש-צבא. לא איש נוקשה שחונך לשפוך דם ולא כאיש אלים השש אלי קרבות". הורו תרמו לזכרו קרן לגמילות-חסד לבחורי ישיבת 'פורת יוסף'.