מיכאל, יוסף

בן מאשה ושבסה. נולד ביום ב' בכסלו תשכ"ד (18.12.1963) באשקלון, בן בכור למשפחה בת שלושה ילדים. ילדותו ונעוריו עברו עליו באשקלון. הוא למד בבית-הספר היסודי 'חבצלת' באשקלון ובבית-הספר התיכון-החקלאי בכפר סילבר, במגמה הביולוגית. בחודש אפריל 1982 גויס יוסי לשירות חובה בצה"ל והוצב בחיל- השריון. הוא סיים טירונות, למד את מקצועות הטנקים ויצא לאימון הצמ"פ (צות-מחלקה-פלוגה). עקב הצלחתו בשלבים הראשונים, נשלח יוסי לקורס מפקדי טנקים ובסיומו קיבל דרגת רב"ט. יוסי היה קשור מאוד למשפחתו. כאשר חלתה אמו ואושפזה בבית-חולים, פנה למפקדיו לאפשר לו לבקר יותר בביתו, כדי שאחיו הצעירים לא ישהו לבדם בבית. בהמשך שירותו הועלה יוסי לדרגת סמ"ר. בחודש אפריל 1985 שוחרר משירות סדיר בצה"ל. בחודש אוגוסט 1987 נקרא יוסי לשירות מילואים פעיל ויצא לפעילות מבצעית בבקעה. ביום י"ג באלול תשמ"ז (7.9.1987) נפל בעת מילוי תפקידו. יוסי נספה בתאונת-דרכים ליד צורית, המוצב שבו שירת. עמו נספה חברו, סמל עררי מיכאל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים, אח – יצחק ואחות – צפורה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יוסי בלט ברמתו המקצועית, ביכולת הביצוע… ברמת תותחנות נדירה… ביציאה לסיורים מתישים לאורך הגבול, יוסי לא המתין לפקודה. הוא קם וביצע את הדברים לפני שאחרים הספיקו להתנדב למשימות… כשחבריו חזרו מאימון או מתעסוקה, דאג להכין להם אוכל חם ושתייה, למרות שלא היה זה מתפקידו… יוסי היה איש טוב, שעשה על-מנת לעזור ולא על-מנת לקבל תודה…".