מייזל, איתן
בן יהודה וחנה. נולד ביום י"ג בניסן תרצ"א (31.3.1931) בירושלים, למשפחת פועלים חלוצית מאנשי העליה השלישית. משסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "תחכמוני" הצטרף לחברת-הנוער של "השומר הצעיר" ועבר להכשרה בקיבוץ שער-העמקים. במשך שנתיים שבילה בחברת הנוער קנה נסיונות רבים, התבגר ולמד לשאת בעול עבודה ואחריות. בעולם המוסיקה מצא את שלוות-נפשו ובתוך חברת-הנוער אירגן חוג מוסיקלי וערך שעות מוסיקליות מעל גבי תקליטים. נוסף על כשרונותיו הארגוניים גילה גם כשרונות חברותיים ובחוש-ההומור הער והחי היה משרה על חבריו מצב-רוח טוב. את הכשרתו בשער-העמקים סיים כשמלחמת-הקוממיות כבר היתה בתקפה ויחד עם חבריו-להכשרה נשלח לעזרת הקיבוץ להבות-הבשן שבגליל-העליון, על הגבול הסורי. שם נפצע בידו והכאב בשרירי-היד ליווהו עד יום-נפלו. כעבור מחצית-השנה עבר עם חבריו-להכשרה, שהיוו גרעין-התישבות, למשלט בכפר הערבי הכבוש בית-ג'יז אשר בפרוזדור ירושלים. באופן זה עבר לחיי-עבודה עצמאיים והוא בן י"ח שנים והגיע לגיל-הגיוס. אף-על-פי שכאיש-משק היתה האפשרות בידו להישאר מחוץ לשורות-הצבא, גויס איתן לצה"ל ביולי 1949 ובאימוניו התבלט כמדריך וכמארגן ולאחר סיימו קורס מ"כ מילא תפקידים צבאיים בנגב. בהדרכתו נתחבב מאד על חניכיו מאנשי העליה החדשה וכבש לבבות בטוב-לבו, עליזותו ונאמנותו. בשעות-הפנאי שלו המשיך להתמסר למוסיקה. לעת שחרורו מן הצבא התעתד להיות לסעד ועזר להוריו שבעי-העמל. אולם ביום י"ד באלול תש"י (27.8.1950), בשעת מילוי תפקידו בסיור, נפל יחד עם שלושת חבריו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.
