מייזלר, גיורא

גיורא, בן פניה ודוד, נולד ביום ט"ו באייר תשי"ד (18.5.1954) בעיר לבוב שבברית המועצות. בגיל ארבע עלה עם הוריו לארץ והמשפחה השתקעה בירושלים. גיורא למד בבית-הספר היסודי ע"ש לוריא. בכיתה ז' עבר לבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית, ובו סיים את חוק לימודיו. גיורא היה חבר פעיל בהסתדרות הצופים בירושלים. עוד בכיתה ד' הוא הצטרף לשבט "מודיעין" ובמשך כל תקופת לימודיו בתיכון היה מדריך בגדודים שונים. אחד מגדודי השבט "לפיד" אף נקרא על שמו. הוא התאפיין בחוש ההומור המפותח שלו, שבזכותו התערה בקלות בכל חברה אליה נקלע. בתכונה זו התחבב מאוחר יותר גם על חבריו בצבא. בהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, בקיץ 1972, חשב גיורא לשרת עם חבריו במסגרת הנח"ל, אבל שינה דעתו ובחר להיות טנקיסט. בכל הקורסים וההשתלמויות בהם השתתף, זכה לציונים גבוהים. סיים קורס למפקדי טנקים ועלה לדרגת סמל. עדיין לא יצא ממסגרת בית-הספר לשריון, והנה פרצה מלחמת יום-הכיפורים. גיורא נשלח בלא דיחוי לחזית סיני, ליטול חלק בקרבות הבלימה העקובים מדם. טנק ה"פטון" של גיורא נפגע אבל על גורלו שלו לא נודעו מעולם פרטים מדוייקים. משערים כי נפל כבר למחרת פרוץ המלחמה, ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), אבל אין ודאות גמורה בכך. לפי עדות אחד מחבריו, ייתכן ונחלץ מן הטנק והמשיך להילחם מספר ימים. גיורא הוכרז כנעדר. רק בקיץ 1975, כאשר הוחזרו ממצרים גופות של חללים, זוהה והובא למנוחה אחרונה בהר-הרצל. השאיר הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, בחופשתו האחרונה בבית, שוחח גיורא על תכניותיו אחרי גמר השירות הסדיר. רצונו היה להתחיל בלימודים אוניברסיטאיים. ההורים הנציחו את זכרו של גיורא ע"י הקמת קרן מלגות על שמו במסגרת האוניברסיטה העברית; דברים לזכרו הופיעו בחוברת שהוציא שבט "מודיעין" לזכר בוגריו אשר נפלו במלחמת יום-הכיפורים.