מייזליק, יעקב
יעקב, בנם של רבקה ומרדכי, נולד בשנת תרפ"ו (1926) בצ'כוסלובקיה, בעיר מונקץ' שבמחוז קרפטורוס (כיום ברפובליקה האוקראינית). קיבל בעירו השכלה יסודית. בין שתי מלחמות העולם הייתה מונקץ' העיר הראשית במחוז. בעקבות ועידת מינכן עבר המחוז בנובמבר 1938 לידי הונגריה. שמה של מונקץ' יצא לתהילה בזכות רבנים גדולים שחיו בה, והודות לגימנסיה עברית שפעלה במשך תקופת השלטון הצ'כוסלובקי וההונגרי, עד לכיבוש הגרמני. לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, במרס 1944, החמיר מאוד מצב היהודים במונקץ'. 12,000 יהודי העיר רוכזו בשני גטאות, שאליהם הובאו גם יהודים מהכפרים בסביבה. תנאי החיים היו קשים, הצפיפות רבתה והמזון חסר. כמו בגטאות האחרים בהונגריה הייתה במונקץ' "מטבעה", שם עונו יהודים כדי שיגלו את מקומות המחבוא של חפצי הערך שלהם. חיסולם של יהודי מחוז קרפטורוס החל במחצית מאי 1944. מרבית יהודי המחוז, ובכללם יהודי מונקץ', שולחו להשמדה. בשנת 1944 שולח יעקב למחנה ריכוז, והיה עצור בו במשך כשנה, עד השחרור. באותה תקופה אבדו הוריו ובני משפחתו. לאחר השחרור הצטרף יעקב לקבוצת מעפילים, אשר עלתה ארצה באופן בלתי ליגלי בתחילת 1947. בחוף הסמוך לאשדוד נתפסו המעפילים על ידי הבריטים והמתינו לגירושם לקפריסין. בזמן ההמתנה יעקב הצליח לשכנע את הבריטים כי הוא ארצישראלי, וכעבור ימים מספר, ב-1 במרס 1947, שוחרר. יעקב התיישב ברמת גן. עבד כפועל. בפרוץ מלחמת העצמאות היה יעקב בין ראשוני המתגייסים לחי"ש (חיל השדה) ברמת גן. שירת בגדוד 21 בחטיבת "כרמלי" – חטיבה מספר 2 של ה"הגנה". בחודשים הבאים השתתף בפעולות קרב רבות והיה גאה בהצלחות פלוגתו. רבים העריכוהו על עליזותו, טוב לבו ובת הצחוק שלא משה מפניו. בחופשותיו היה מספר לקרוביו על ניצחונות היחידה. ביוני 1948 השתתף יעקב בקרב בראש הנקרה. ראש הנקרה, בה עובר מעבר היסטורי ללבנון, הייתה תחנת גבול ומשטרה בריטית שעברה לשליטת הערבים. ביום 23 במאי 1948, בסיום מבצע "בן עמי", כבשו לוחמי "כרמלי" את המקום כדי לקדם את צבא הפלישה הלבנוני ואת "צבא ההצלה" הערבי בפיקוד קאוקג'י. ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) הצליחו הערבים שתקפו מלבנון לכבוש מחדש את ראש הנקרה. באותו יום הסתערו לוחמי "כרמלי" על המקום, והצליחו להשיבו לשליטת ישראל. בקרב זה נפל יעקב, שהיה מוצב על גג בניין המשטרה. בן עשרים ושתיים בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהריה. קרוביו של יעקב מספרים כי בחופשתו האחרונה שיתף אותם בתחושתו כי זה לו החופש האחרון. הם השתדלו לעודדו לפני שנפרדו, והנה יומיים אחרי שחזר לבסיסו נפל בקרב. החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.
