מיטלמן, אריה

בן מטילדה ושלמה. נולד בשנת תר"ס (1899) בעיירה קוזלץ בדרום רוסיה. בשנת 1907, בהיותו בן שמונה שנים, עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים ואריה החל ללמוד בבית-הספר היסודי "למל" בעיר לאחר מכן השתלם בבית-הספר למסחר ושפות שהוקם בירושלים מטעם חברת "עזרה" וידע שפות רבות על בוריין: עברית, ערבית, תורכית, גרמנית, אנגלית וצרפתית. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה איימה סכנת גירוש על כל נתיני הארצות שלחמו נגד התורכים. כדי להינצל מהגירוש קיבלו עליהם בני משפחת מיטלמן את הנתינות התורכית. בשנת 1916 קיבל אריה צו גיוס לצבא התורכי. הוא סירב להתגייס, עזב את הבית ומצא מקלט אצל אחיותיו מרים ושפרה בקרב חברי קבוצת "אחוה" ששהו בפתח-תקוה. לאחר הכיבוש הבריטי עבר אריה לתל-אביב ונתקבל לעבודה כמזכיר "ועד הצירים" של ההסתדרות הציונית שהגיע אותו זמן לארץ. עם הקמת הגדוד ה- 40  של קלעי המלך שזכה לכינוי "הראשון ליהודה", עזב אריה את משרתו המכובדת והתגייס לצבא. בשל ידיעתו המושלמת בשפה התורכית שימש כמתורגמן בין השבויים התורכים לשלטונות הצבא הבריטי. לאחר תקופת שירות בסיני, הוחזר הגדוד לארץ ומילא תפקידי שמירה באזורים שונים וביניהם איזור צמח, ליד הכנרת. ביום י"ח בניסן תרע"ט (18.4.1919), מצא את מותו בטביעה בעת רחצה בכנרת והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הבריטי שעל הר הצופים בירושלים. השאיר הורים, שלוש אחיות ואח. שמו הונצח בספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי.