מיטוואך, חנה-הדי

בת פרידה ואורי (פליכס), נולדה ביום ט"ז בשבט תרפ"ה (10.2.1925) בברלין, בירת גרמניה. היא למדה בבית-ספר תיכון בברלין וסיימה את לימודיה התיכוניים באמשטרדם, בה קיבלה הכשרה כלבורנטית. בשנת 1944, מיד לאחר שחרורה ממחנה- הסגר נאצי, עלתה לארץ. ניסיונה המר כעצורה במחנה-הזוועות השאיר את רישומו עליה והיא התחילה מהרהרת בערכם של חיי- אדם ונתנה דעתה על חובת העזרה לכל הנזקק לה. חנה-הדי הצטרפה למחלקתו של ד"ר ליאוניד דולז'נסקי ז"ל באוניברסיטה העברית בירושלים ומתוך מסירות ונאמנות עבדה כלבורנטית במכון לחקר-הסרטן שבהנהלתו. בשעות הפנאי היתה עוסקת בספורט ובמוסיקה. מיום בואה לארץ היתה חברת ה"הגנה". ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) עלתה עם שיירת עובדי האוניברסיטה ו"הדסה" להר- הצופים. הדרך להר-הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר-הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. חנה היתה בין הנופלים. הובאה למנוחת-עולמים בקבר אחים בבית- הקברות בסנהדריה בירושלים.