מיוחס, יעקב (ז’ק)

בן ידידה ונסים, נולד בשנת 1928 למשפחה מצאצאי רבנים בירושלים. הוא סיים בית-ספר יסודי ושתי כיתות תיכוניות ואחר- כך עבד כחשמלאי. יעקב היה הרוח החיה בפעולות ובשעשועים בסניף "המכבי הצעיר", נדיב-לב בעזרה לזולת. בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה" וכשהיה בן 19 יצא לשנת שירות בהכשרת "המכבי הצעיר" במסגרת הפלמ"ח בגבעת חיים. יעקב השתתף בפעולות "תנועת המרי" – בפיצוץ מסילות הברזל ובהעלאת מעפילים לחוף. אחרי שניצל בנס ממטר כדורים בריטיים ב"ליל וינגייט" בתל-אביב, אמר לחברו: "על אף הכל ולמרות הכל אנו נביא אחים עולים בכל הדרכים". אחרי שנת השירות הצטרף לחברי תנועתו בקבוצת "הסוללים" ברעננה. בסתיו 1947 נסע לירושלים לשם ריפוי וכשהחלו הקרבות הפסיק את הריפוי והצטרף למגיני העיר ואחר-כך המשיך בשירותו בגדוד "מכמש". אביו שכב חולה אנוש בבית והוא ליווה שיירות והשתתף בקרבות בתלפיות, מקור חיים, הרטוב ונווה יעקב. רק לשבעת ימי האבל על מות אביו הפסיק את שירותו. כשהתחננה אליו אמו אחרי מות האב שיישאר בבית, השיב לה: "אני לא הבן היחידי שם, אם כל אם תחזיק את בנה בבית, מי יילחם את מלחמתנו?" כחודש ימים אחרי מות אביו, ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948), יצא ללוות את השיירה לנווה יעקב ולעטרות. ליד הכפר שועפט הותקפה השיירה על-ידי המון ערבי ובקרב שניטש נפל. לפי גירסה אחרת קפץ מהמשוריין עם מפקדו כרמי אייזנברג לרוץ להזעיק עזרה מהר- הצופים ובדרך נפגעו ונפלו. נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים