מידזינסקי-קוקוטק, שרה (סאלה)

בת חיה ואברהם, נולדה ביום ה' בסיוון תרפ"ב (1.6.1922) בעיר סוסנוביץ, פולין. בהיותה בת שמונה חלתה בקצרת, שהציקה לה כל ימיה והשפיעה על מצב רוחה; כבת עשר הצטרפה לתנועת "השומר הדתי" והיתה בה פעילה מאוד כמדריכה מחוננת ואהודה. באותו זמן נתגלתה בה נטייה לציור. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה, כאשר הנאצים פלשו לפולין, לא נפסקה פעילותה גם בתוך הגיטו. בשנת 1943 הוצאה מן הגיטו והוגלתה למחנות שונים אך ניצלה. אחרי שחרור פולין חזרה לסוסנוביץ לחפש את שרידי משפחתה ומכיוון שלא מצאה אותם היתה קרובה לייאוש. שרה הצטרפה לקיבוץ הדתי "לעבר הירדן" בלודז'. פגישתה עם אחיה הצעיר, שנשאר בחיים ועלה אחר-כך לארץ, עוררה בה רצון-חיים עז. מלודז' עברה עם קיבוצה לגרמניה ועלתה ארצה בקיץ 1947, כאן הצטרפה לכפר עציון, ועבדה כתופרת. אוויר הרי יהודה השפיע לטובה על בריאותה והרגשתה בקבוצה היתה טובה. היא השתתפה בחיי החברה ונישאה לחבר כפר עציון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היתה ממגיני המקום. בפרוץ שריוני הלגיון לכפר עציון, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), נפלה יחד עם בעלה משה-חיים מידזינסקי. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועברה, עם שאר חללי הגוש, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.