מחלב, יעקב

בן הדסה ואליהו. נולד ביום ד' בתמוז תשל"ה (13.6.1975), בירושלים. בן שלישי במשפחה בת שלושה ילדים. יעקב גדל, למד והתחנך בירושלים. היה ילד מחונן, שכבר בילדותו בלט ברצון עז להרחבת הדעת. עוד לפני כניסתו לבית-הספר, שלט בקריאה שוטפת והכיר את ארבע פעולות החשבון. יעקב למד בבית-הספר היסודי "מצדה" ובבית-הספר התיכון המקיף "דנמרק". תלמיד מצטיין ובעל רמה אינטלקטואלית גבוהה ביותר. לדברי מוריו, היה יעקב נער נבון ורציני, שעצם נוכחותו העשירה כיתה שלמה. בנוסף ללימודיו בבית-הספר למד במסגרת "נוער שוחר מדע" ובאוניברסיטה הפתוחה. הוא העשיר את השכלתו בלימודי כימיה ופיסיקה נרחבים ולמד להכיר שפות מחשב שונות, גם את המורכבות שבהן. במהלך השנים, רכש יעקב שש שפות על בוריין! הוא דיבר עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ערבית וספרדית. נער נאה, נעים הליכות וביישן מעט. הרבה בעזרה לימודית לתלמידים חלשים. חברותי ותורם, אהוב ומקובל, מוקף ידידים וחברים. יעקב היה חבר פעיל במועצת השכבה בבית-הספר ובעל יוזמה בתכנון שיעורי חברה. הוכיח אחריות, סדר ודייקנות, התחשבות בזולת ופתיחות לאחרים. תחביביו הרבים היו קריאה, האזנה למוסיקה, התכתבות עם ידידים לעט בכל העולם וטיולים בארץ ובחו"ל. הוא סיים בהצטיינות את בחינות הבגרות. בתעודת ההצטיינות שקיבל, נכתב: "על הצטיינותך בלימודים, שקדנותך ונועם הליכותיך…" חבריו לכיתה כתבו בספר המחזור: "התלמיד הזה נחשב גאון, בכל מקצוע ממש מילון…". כבר בנעוריו הוגדר "איש העולם הגדול ואיש אשכולות". במחצית חודש אוקטובר 1993, גויס יעקב לשירות חובה בצה"ל. בסיום מסלול הטירונות הוצב לשרת במקרפ"ר (מפקדת קצין רפואה ראשי) בתפקיד מש"ק מחשבים. הוא קיבל דרגת רב"ט ושימש אחראי על מערכת המחשוב של המדור. לדברי מפקדו, היה יעקב חייל איכותי, חרוץ ורחב אופקים, בעל רצון עז להצליח בתפקידו, שהשקיע בעבודתו, הרבה מעבר למה שחייב תפקידו. ביום ד' באדר ב' תשנ"ה (5.3.1995), נפל יעקב בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות – איריס וטליה. בן עשרים היה יעקב בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "יעקב התבלט כחייל למופת וכאדם אינטליגנטי, בצורה יוצאת דופן. התנדב למלא את מקומם של חיילי הענף ונשאר לשעות פעילות ארוכות. …טוב לבו כלפי מפקדיו וחבריו היה לשם דבר". בני משפחתו הנציחו את שמו של יעקב בנר תמיד ובספרים, שתרמו לבית הכנסת בירושלים, ובכתיבת פסוק בספר תורה שהוכנס לבית הכנסת של הכותל המערבי, לציון 3000 שנה לירושלים.